45 / 82
44
ובאם יעמדו בתנאים יקבלו אשרה מחודשת (פורטל השירותים הממשלתיים 9002).
אפשרות נוספת למניעת כניסה היא הקמת גדר או מכשול פיזי אחר. את עלות הקמת
הגדר ניתן להצדיק הן באפשרות לפתרון ארוך-טווח של בעיית ההגירה לישראל הן
בחשיבות הביטחונית שיש לכך.
לעניין מבקשי ההכרה כפליטים ניתן לקבוע כי את הבקשה למקלט יש להגיש עוד
טרם הכניסה לישראל, וכי בקשות מקלט שיוגשו על ידי מי שאינם פליטים על פי
ההגדרה יסורבו. כמו כן, ראוי לקבוע כי מבקש מקלט שלא ימסור את כל הפרטים
הדרושים, לרבות מדינת מוצא, לא תטופל בקשתו. בצעדים אלה יהיה כדי להעביר
מסר כי אין לצפות לקבל מקלט בישראל בעקבות הסתננות אליה.
לצד כל אלה יש מקום לבצע הרחקה יעילה מן המדינה של כל מי שנקבע כי אינו זכאי
למעמד חוקי ויש להמשיך ולייעל את המנגנונים האמונים על הטיפול בבקשות למקלט
מדיני. נדרשת התמודדות ממשלתית עם הגורמים המעודדים הגירה בלתי חוקית ואת
התמשכותה ובעיקר נדרש פיקוח קפדני על הכניסה למדינה ועל הגורמים התורמים
להתמשכות התופעה, שהם ארגוני המבריחים וארגוני המעסיקים (בדרך כלל לענפי
החקלאות והבנייה).
מומלץ לפעול לחקיקה הקובעת ענישה נגד מעסיקים ולאכיפתה האפקטיבית, וכן
לריכוז סמכויות בידי גוף שלטוני נחוש אחד, אשר עליו תוטל האחריות ולו יימסרו כלל
הסמכויות הנוגעות בדבר. יש לנסות וליצור הרתעה באמצעות ענישה מכבידה כלפי
מעסיקים ומבריחים, ובכך להפוך את ההעסקה לבלתי רווחית ובלתי משתלמת.
פליטים ומהגרי עבודה אשר יוחלט להתיר את שהייתם בישראל, מומלץ להכשירם
בהכשרה חקלאית מקצועית. ממיומנותם המקצועית יהיה אפשר להפיק תועלת בעת
שהותם בישראל, ועם שובם לארצותיהם הם יוכלו לסייע בפיתוח חקלאות מתקדמת
ולפיתוח הכלכלה במדינות מוצאם. בכך תוכל ישראל לתרום בעלות לא גבוהה את
חלקה בפתרון הבעיות המביאות להגירה במדינות המוצא.
אם ישראל לא תפעל להגדרת האיום ותגדיר לעצמה את דרך ההתמודדות המערכתית
המיטבית, אנו צפויים לגל ההסתננות עצום מתוך שטח מצרים. כיום נמצאים במצרים
כשלושה מיליון אזרחי אפריקה הממתינים להזדמנות לשפר את מצבם, וישראל היא
התגשמות חלומם.