פליטים או מהגרי עבודה ממדינות אפריקה

44 / 82

43
מערכות הבריאות המודרניות, אך שכיחות במדינות המוצא של המהגרים, יוצרות
סכנת הידבקות בהן לאוכלוסיית המדינה. ולבסוף המישור הדמוגרפי. הצורך לשמר
את הרוב היהודי בישראל הוא צורך מהותי. המדינה נתונה ממילא בבעיה דמוגרפית,
שעלולה להיות לה השלכה על שמירת אופיה כמדינה יהודית ודמוקרטית.
מבחינת אופן התמודדות המדינה עם ההגירה, הנושא המדאיג ביותר הוא היעדר
נתונים מספריים מדויקים לגבי היקפה של התופעה. אלפי מהגרי עבודה שכניסתם
לארץ לא תועדה בידי גורם רשמי כלשהו (צה"ל או משטרת ישראל) נמצאים ברחבי
המדינה והרשויות אינן יודעות על קיומם (טרדמן 9002). לעניין זה מומלץ להקים
מאגר מידע ארצי כללי, אשר יאחד את כלל המידע המצוי בידי הרשויות למיניהן
לעניין המהגרים. ריכוז המידע יסייע לקבלת תמונת מצב כוללת. המלצה נוספת היא
להכיר את הצעדים שנקטו מדינות אירופה הניצבות מול אותה הבעיה, והם:
– בדרך של הקמת מחסום פיזי והטלת מגבלות חוקיות על מתן היתרי מניעת כניסה
עבודה, בצירוף חקיקה הקובעת עונשי מאסר אוטומטיים בגין הגירה בלתי חוקית.
– על ידי הקשחת תנאי השהייה, הכבדת הגישה צמצום אטרקטיביות ההגירה
למערכות הרווחה והכבדת התנאים לקבלת מעמד של קבע.
– למשל, מתן סיוע כלכלי סיוע לפתרון הבעיות המובילות להגירה במדינות המוצא
המיועד לפיתוח.
חלק מן הפתרונות ישימים גם לישראל.
לשם מניעת כניסה של מבקשי מקלט מומלץ להפסיק ככל האפשר מתן היתרים
לעובדים זרים. כן מומלץ להקים מאגר נתונים לגבי העובדים המצויים כיום בישראל,
תוך התחייבות של המדינה שהמאגר ישמש להעסקת עובדים זרים בישראל. אם יוכרז
כי כל הפונים עד מועד מסוים יוכנסו למאגר ולא יגורשו, יסייע הדבר לא רק ליצירת
המאגר אלא לשליטה מסוימת בעובדים הזרים הנמצאים בישראל, מבלי להעצים את
הבעיה במתן היתרים חדשים.
ואמנם, גנות הודיע על כוונה להקים מאגר ממוחשב של עובדי סיעוד מקרב העובדים
הזרים ועל "מבצע הלבנה" של עובדים בלתי חוקיים, שבמסגרתו עובדים שנכנסו לארץ
כחוק אך איבדו את משרתם ובשל כך פקעה אשרת השהייה שלהם יוכלו להירשם למאגר,