28
וההשכלה, ההישגים במרכז גבוהים יותר. נראה גם כי בקרב האוכלוסיות המתגוררות
בשוליים אחוז המשפחות מרובות ילדים גבוה מאלה שבליבה.
אכן, ניתוח סטטיסטי פשוט מורה על קיום הפערים הגבוהים בין הליבה לשוליים
בישראל כפונקציה של מקום המגורים ורמת הקישוריות למרכז הארץ על ידי מערכת
התחבורה, אף מבלי שניסינו לאתר ולחקור את הסיבות והגורמים לפערים אלה.
מדובר אפוא בקשר הרה-אסון בין היכולתשל אזרחי המדינה להתקדם, לרכוש השכלה
נאותה ולהיות בעלי אמצעים, ובין מקום מגוריהם. מובן שכל מי שעיניו בראשו מנסה
לשפר את סיכוייו וסיכויי ילדיו להצלחה בחיים באמצעות המעבר למקום שבו רב
יותר הסיכוי להצלחה.
: הבדלים בממדים החברתיים-כלכליים בין יישובי הליבה המטרופולינית של
לוח 4
תל אביב ליישובי שוליים (יישובים יהודיים המונים יותר מ-000,01 תושבים)
משתנים חברתיים
כלכליים
יישובי הליבה המטרופולינית
(ממוצע של 33 יישובים: אור יהודה, אור
עקיבא, אשדוד, אשקלון, בני ברק, בת-ים,
גבעת שמואל, גבעתיים, גדרה, גן יבנה, גני
תקווה, הוד השרון, הרצליה, זכרון יעקב,
חדרה, חולון, יהוד, כפר סבא, מודיעין,
מכבים-רעות, נס ציונה, נתניה, פרדס
חנה-כרכור, פתח תקוה, קרית אונו, ראש
העין, ראשון לציון, רחובות, רמת גן, רמת
השרון, רעננה, שוהם, תל אביב-יפו)
יישובי פריפריה
(ממוצע של 02 יישובים:
אופקים, אילת, באר
שבע, בית שאן, בית שמש,
דימונה, טבריה, ירושלים,
כרמיאל, מבשרת ציון,
מגדל העמק, נצרת עילית,
נתיבות, עפולה, ערד, צפת,
קרית גת, קרית מלאכי,
קרית שמונה, שדרות)
רמת
מובהקות
סטטיסטית
אשכול חברתי כלכלי
7
5
p<0.001
אחוז משפחות עם 4
ילדים או יותר
9.1
16.8
p<0.001
הכנסה ממוצעת לנפש
בחודש)
₪(
3,866
2,692
p<0.001
אחוז הסטודנטים
מתוך בני 02-92
18.4
10.9
p<0.001
אחוז הזכאים לבגרות
מתוך בני 71-81
51.4
44.1
p=0.022
מקור: סופר וביסטרוב 8002, עיבוד נתוני מפקד האוכלוסין והדיור 5991, הלשכה המרכזית
לסטטיסטיקה