מדינת תל אביב – איום על ישראל

העוצמה החברתית-לאומית של הליבה המטרופולינית

המיקוםהגאוגרפישלכל יישובבארץ, כלומרעצםהשתייכותו אםלליבההמטרופולינית

אם לשוליים, משפיע על תחומי חיים רבים בו וממילא על חיי תושביו. ככל שעולה רמת

הקישוריות של יישוב מסוים לליבה – בהיותו ממוקם באזור שבו מערכת התחבורה

מחברת אותו בקלות למרכז – כך משתפרים מצבו החברתי-כלכלי וטיב החינוך

וההשכלה שבו, ולכן גם הסיכויים וההזדמנויות לעתיד (לוח 4). גם מחקרים אחרים

מצאו כי רכיבי ההשכלה וההכנסה הם המאפיינים המרכזיים של הפערים בין המרכז

לשוליים (פורטנוב ואראל 3002).

לגבי היישובים היהודיים

מניתוח השוואתי של נתוני מפקד האוכלוסין והדיור 5991

בארץ המונים יותר מ-000,01 תושבים עולים הבדלים מובהקים סטטיסטית בין

יישובי הליבה לבין יישובי השוליים במשתנים החברתיים-כלכליים. מצבם של יישובי

השוליים גרוע מזה של יישובי הליבה בכל המשתנים המופיעים בלוח 4 להלן.

אוכלוסיית המחקר שתוצאותיו סוכמו בלוח 4 כללה את רוב אזרחי ישראל היהודים,

אשר מעצם מקום המגורים שלהם משתייכים מבחינת רמת החיים שלהם מי לעולם

המפותח ומי לעולם המתפתח: ביישובי הליבה המטרופולינית המונים יותר מ-000,01

תושבים יהודים מתגוררת אוכלוסייה של כ-0.3 מיליון נפש, וביישובי השוליים המונים

יותר מ-000,01 תושבים יהודים מתגוררים בסך הכל כ-7.1 מיליון נפש. מלוח 4 עולה,

כי יש פערים לטובת הליבה המטרופולינית במשתנים דמוגרפיים, ברמת החינוך

ובמשתנים חברתיים-כלכליים נוספים.

השתייכות לאשכול חברתי-כלכלי משקפת את הרמה החברתית-כלכלית של

האוכלוסייה ביישוב. מדד זה חושב בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על בסיס

משתנים כדמוגרפיה (יחס תלות, חציון הגיל, אחוז המשפחות עם 4 ילדים ויותר),

חינוך והשכלה, תעסוקה, אבטלה וגמלאות, רמת החיים (רמת המינוע, אחוז המכוניות

החדשות, ההכנסה הממוצעת לנפש) ומצוקות חברתיות-כלכליות. באשכול החברתי-

כלכלי יש עשר דרגות בסדר עולה. מהלוח עולה, כי ממוצע ההשתייכות של יישובי

הליבה הוא לאשכול 7, בעוד יישובי השוליים שייכים בממוצע לאשכול 5. בהכנסה

ברוטו הממוצעת לחודש יש פער של כ-000,1 שקל לטובת המרכז. מבחינת החינוך

מפקדי אוכלוסין בישראל נערכים אחת לעשור על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. מפקד האוכלוסין

והדיור 5991 הוא האחרון שנערך בישראל. המפקד הבא צפוי להיערך בנובמבר 8002.