Background Image
Table of Contents Table of Contents
Next Page  53 / 86 Previous Page
Information
Show Menu
Next Page 53 / 86 Previous Page
Page Background

51

את התעלה משרתים שני נמלים חשובים. הנמל השני בגודלו וחשיבותו במצרים – נמל פורט-סעיד

–הממוקם במבואות תעלת סואץ בחוף הים התיכון. בצדה השני של התעלה, לחוף הים האדום,

נמצא נמל סואץ. נוסף על תרומת התעלה בתחום התחבורה, מצאו בה שימוש מושכל בתחומים

אחרים. במהלך הקמתה נחפרה תעלה המעבירה מים מהנילוס דרך ואדי תומילת לכיוון איסמעיליה,

שם מתפצלת התעלה לשני סעיפים. הסעיף הצפוני הופנה לעבר פורט סעיד והדרומי – לכיוון סואץ.

לאורכה של תעלת המים המתוקים הוכשרו קרקעות לחקלאות )לגידולי מנגו, גויאבה, אבוקדו,

הדרים, תירס, כותנה וירקות( והתיישבו בהן אלפי מצרים שהיגרו לאזור בעיקר מעמק הנילוס.

התחבורה הימית לאורך התעלה איפשרה לפתח את כל מרחב התעלה ונבנו הערים איסמעליה, סואץ

ופורט-סעיד – כמרכזי תעשייה, מגורים, מסחר, תיירות וגם רצועות חקלאיות.

מצרים עוקבת בדאגה אחר כל התפתחות שיכולה לסכן את ההגמוניה שלה בתחום המעבר בין הים

האדום לים התיכון. בקהיר מנסים לטרפד כל פרויקט שבכוחו לספק בעתיד חלופה לתעלה. שנים

רבות לחצה מצרים על מלך ירדן שלא ישתתף בפרויקט תעלת הימים שנועד להציל את ים המלח

ההולך ומתייבש, על ידי חיבורו לים סוף, מחשש שמוביל זה ישמש חלופה לתעלה.

תחבורה יבשתית

כמה צירים יבשתיים עתיקים עוברים במצרים. העיקריים שבהם הציר לאורך גדות הנילוס, שהתפצל

לכבישי משנה רבים בהגעו לדלתא, וציר החוף של ים התיכון, שחיבר את מצרים לקירינאיקה )מזרח

לוב של היום( ממערב, ולסיני, לארץ ישראל ולמדינות הלבנט במזרח. שאר הצירים חיברו בין

אגן הנילוס לבין נאות מדבר חשובות והיו צירים שהובילו לים האדום ולכביש שלחופיו. בתקופה

הקולוניאלית נעשו השקעות גדולות בתחום מסילות הברזל ומערכת הכבישים במדינה, אולם בעיקר

על הצירים של העת העתיקה. יעילות התחבורה השתפרה, אך לא נוספו צירים חלופיים לא בכיוון

צפון-דרום )לאורך הנילוס( ולא מזרח-מערב )מישור החוף של ים התיכון(. על צירי התחבורה

יבשתיים עיקריים של מצרים ניתן ללמוד מאיור 41.

אורכן הכולל של מערכת מסילות הברזל במצרים עולה על 000,5 ק"מ. לכאורה מדובר במדד

מרשים. לשם השוואה, אורך המסילות בישראל הוא כ-000,1 ק"מ. בעיראק מדובר בכ-003,2 ק"מ,

ביוון בכ-005,2. אורך זה אינו מספק את צרכיה של מצרים המודרנית. רשת המסילות שלה היא

בין הישנות ביותר במזרח התיכון וגם בין המוזנחות ביותר. שליש מהמערך הקיים נבנה עוד באמצע

המאה ה-91, ומאז לא שונה. המסילות משמשות בעיקר להעברת נוסעים, וקהיר היא הצומת

החשוב ביותר. ממנה ניתן להגיע לערי הדלתא ודרומה, דרך ערי השדה עד לאסואן.