55 / 86
53
רק 005,74 ק"מ מהם סלולים. בישראל, הקטנה ממצרים פי 54, יש כ-005.81 ק"מ של כבישים,
וצפיפותם עומדת על 48 ק"מ לכל 001 קמ"ר של שטחה. הנתון המצרי הוא 41 ק"מ ל-001 קמ"ר.
זה אמנם גדול יותר מזה של ירדן )8 ק"מ ל-001 קמ"ר(, או של עיראק )01 ק"מ ל-001 קמ"ר(, אך
World Bank
קטן מזה של סוריה )83 ק"מ ל-001 קמ"ר( או של טורקיה )74 ק"מ ל-001 קמ"ר( )
0102(. רמת המינוע במצרים עמדה ב-9002 על 33 כלי רכב ל-000,1 נפש. מדד צנוע זה מטעה, שכן
רוב כלי הרכב נוסעים בערים הגדולות ובעיקר בקהיר, ועומס התנועה בהן רב.
שיקום כבישים ישנים ובנייתם של חדשים אינם מסוגלים לפתור את הבעיה העיקרית של מצרים
– שיפור רמת התחבורה בריכוזי האוכלוסייה, כמו בקהיר רבתי ובדלתא. ובכל זאת, על סדר היום
נמצא:
•
סלילת כביש חוף מודרני רחב עם תשתיות נלוות שיהיה חלק ממערכת כבישי החוף של כלל
צפון-אפריקה.
•
בניית כביש מהיר חוצה סיני דרומי באורך כולל של כ-003 ק"מ שיחבר בין קהיר, טאבה, אילת
ועקבה שבירדן.
•
בניית גשר מעל מפרץ אילת שיחבר בין מצרים לערב הסעודית.
•
בניית גשר מעל תעלת סואץ שיחבר בין חצי האי סיני הצפוני למצרים.
תחבורה אווירית
מצרים היא צומת אווירי חשוב במזרח התיכון. חברות תעופה רבות משתמשות בנמלי האוויר שלה.
נמצאת בבעלות המדינה. ב-1102 בשירותיה השתמשו כ-8.6 מיליון
Egypt Air
החברה הלאומית
נוסעים והיא העבירה כ-121 מיליון טונות של מטען. בשל מאורעות "האביב הערבי", חלה ירידה
משמעותית בהכנסות וברווחים – החברה הפסידה כ-2.2 מיליארד לירות מצריות. לאורך השנים
יצא לחברה זו שם רע, בין היתר בשל שירות לקוי, ולכן חלקה בסך הטיסות הבינלאומיות במצרים
נמוך יחסית ואינו עולה על שליש.
משנת 6991 ואילך, התירה ממשלת מצרים רשות נחיתה בכל שדות התעופה לכל חברות השכר
הבינלאומיות, כלומר ללא הגבלה בכל מרכזי התיירות. בכל הערים הגדולות הוקמו שדות תעופה
לטיסות בינלאומיות ולטיסות פנים-ארציות. בשנת 2102 היו במצרים 48 שדות תעופה ומנחתים
)איור 41(. אין מדובר במדד מרשים. לשם השוואה, בישראל יש 74 שדות תעופה ומנחתים שונים,
בסוריה יש 99 שדות, אם כי יחסית לירדן – עם 81 שדות, וללבנון עם 7 שדות בלבד, מצבה של
מצרים סביר.