49 / 64
48
עבודת מטה סדורה מול הרכבת לבחינה. ברגע שנעשה נבין שיש פוטנציאל גדול ונוציא את זה
מהכוח אל הפועל. אני חושב שצריך להתחיל בקטן עם התספוקת ולאחר מכן להתקדם להובלת
הכלים בשלב מאוחר יותר". גאנם מדגיש כי "נושא הרכבת משמעותי ומחייב עיסוק מיידי".
בסיפא של חלק זה יצוין, כי בביקורת מבקר מערכת הביטחון, אשר נערכה בשנת 9002 הוצגה
שורה ארוכה של ליקויים המחייבים טיפול מעמיק בתחום ניוד הסד"כ. השאלה הנשאלת בעקבות
הדוח המפורט והממצה היא: כיצד לא עלה נושא שילוב הרכבת במסגרת הביקורת? (מבקר מערכת
הביטחון 9002).
איפכא מסתברא – או מי צריך את הרכבת?
המציאות שלפנינו מצביעה באופן ברור על הכיוון שאליו נדרש צה"ל לפנות בנוגע לרכבת ישראל.
ועם זאת נשאלת השאלה: מדוע בכל זאת מקבלי ההחלטות עד כה לא עשו את המהלכים וההחלטות
אשר כל כך ברורים לכולם? על מנת לבדוק זאת ננסה בחלק זה של העבודה לסקור את הסיבות
שהובילו למצב של "לא להחליט".
המטרה בחלק זה, למרות שמציגות את ואיפכא מסתברא, דווקא להדגיש את חשיבות ההחלטה,
ולתת תוקף לקיום תהליכים מהירים ואינטנסיביים להכנסת הרכבת למעגל תשתיות התחבורה
המיועדות להובלת כוחות בחירום.
עד לפני כשני עשורים התקיימה הפעילות של רכבת ישראל בעיקר לאורך מישור החוף, והפעלתה
היתה לא סדירה ולא אמינה. גם כיום לאחר שינויים משמעותיים שנעשו ברכבת ישראל, נשארה
פריסתה בעיקר לאורך החוף ובדרום בחלקים שפנו מזרחה יותר. זירת הפעולה המשמעותית ביותר
שאליה התכונן צה"ל במשך שנים רבות היתה בעיקר בצפון ובמרחב עזה. הנגישות המוגבלת לשטחי
הפריקה וההיערכות בפצ"ן צמצמו את האטרקטיביות ואת ההתעניינות של צה"ל ברכבת, ולמעשה
לא ענו על הצורך המבצעי. למרות שהטיעון נראה מוצדק, לא ניתן שלא לתהות באשר להחלטה
שלא "לגעת ברכבת". המציאות של פריסת הרכבות הושפעה בשני העשורים האחרונים מהצורך
הכלכלי בלבד. צה"ל לא עסק בנושא ולא השפיע עליו, ולכן לא יכול היום, זמן כה ממושך של חוסר
מעורבות והיעדר התעניינות, לטעון כי הרכבת לא מותאמת לצרכיו.
הרכבת נתפסה במדינת ישראל תמיד כאמצעי לא פרקטי ומשתלם פחות בהשוואה להשקעה
באוטובוסים ובמובילים. דעה זו רווחה גם בקרב מקבלי ההחלטות בצה"ל, אשר ראו כי גם המשק
האזרחי לא נלהב מהרכבת, ובצדק. עלויות פריסת מסילות הברזל הן יקרות מאוד, כמו גם רכש
הקרונות המיוחדים עבור הובלת הטנקים. צה"ל הבין כי דרישתו מרכבת ישראל לצורך אופרטיבי של
הרכבת יחייב אותו להקצות חלק ממשאביו לטובת הנושא. בשיקולי רווח וכדאיות העדיף במקום