Background Image
Next Page  47 / 64 Previous Page
Information
Show Menu
Next Page 47 / 64 Previous Page
Page Background

46

ליחה" (1102) מתוארים אינספור אירועים שבהם נתקעו שיירות מבלי

ְ

צ

ַ

בספרו של עמירם אזוב "ה

יכולת לנוע קדימה או אחורה במלחמת יום הכיפורים. אל"ם מימון מתאר את תמונת המצב "כל

הציר סתום על יד רכבים משני הכיוונים (...) היה לי פנס קטן ישבתי בצומת ולא נתתי לאף אחד

לעבור (...) יש יותר מ-01 אוטובוסים, זו היתה בעיה להעביר את האוטובוסים שהיו עמוסים

חיילים בדרך לצליחה" (אזוב 1102). המציאות האותנטית המתוארת בספרו של אזוב ב-06 השעות

של התנועה לתעלה ייתכן שלא היתה אפיזודה חולפת. המציאות העכשווית במדינת ישראל, כפי

שתוארה בפרק הראשון של עבודה זו, מצביעה על כך שהמלחמה הבאה, הגם שלא תהיה בהכרח

באותו מרחב, תהיה דומה ואף חמורה יותר.

במסגרת הראיון עם ברודט, אשר שימש כמנכ"ל האוצר ולאחרונה אף לאחר שבחן נתן המלצות לגבי

תקציב הביטחון, הוא נשאל "האם הצבא העלה את נושא רכבת ישראל אי פעם כצורך מבצעי?"

ת תושת

ּ

והשיב "הצבא לא העלה את הנושא ולא היה שחקן בזה, יתכן שבגלל שלא רצה שהעלו

עליו, לכן גם העדיף לשבת על הגדר ולהמתין" (ברודט 1102, ריאיון).

ואכן, עמיחי ארז מציין כי צה"ל תקצב את רכבת ישראל על מנת שיוכל לעשות שימוש באמצעים

שלה בזמן חירום. בעקבות קיצוץ גדול של תקציב הביטחון הוחלט בצה"ל החל משנת 5891 שלא

לתקצב פעילות זו מאז ועד היום (ארז 2991).

ובאותו עניין מעיד רע"ן תכנון תשתיות באג"ת, כי הפעילות היחידה המתקיימת בין הצבא לבין

רכבת ישראל היא בנושאי שגרה של הסעת חיילים ומיקום תחנת הרכבת בעיר הבה"דים. הוא אינו

מכיר כל פעילות בהקשר הרכבת ונושאי חירום (מנו 1102, ריאיון).

השאלה הנשאלת היא אפוא האם המציאות העכשווית אינה מחייבת שינוי בתפיסה של צה"ל בנוגע

לשימוש ברכבות? רח"ט הלוגיסטיקה של צה"ל מדגיש לאחר שסקר את האתגרים הניצבים בפני

אט"ל בעת הזו בהקשר לריכוז סד"כ צה"ל, כי "אין מנוס, המציאות הביטחונית והתחבורתית של

מדינת ישראל מחייבת לנצל כל פלטפורמה שיכולה לאפשר ניוד סד"כ ובכלל זה רכבת ישראל".

ככל שרכבת ישראל תרחיב את פעילותה, יהיה לצה"ל נוח יותר לעשות שימוש בפלטפורמה זו"

(כהן 1102, ריאיון). הוא אינו לבד, הפרוייקטור של חיל הלוגיסטיקה לנושא ניוד הסד"כ אל"ם ייטב,

מספר, כי היה שותף לניסוי גדול שנעשה עם טנק מרכבה להובלה ברכבת. הניסוי, למיטב זכרונו, היה

בשנת 3002 וכלל העמסה ופריקה של טנק המרכבה, וידיעתו שהוא הצליח למעט מספר מגבלות

קטנות של תמרור שהיה צריך להוריד לאורך המסילה. עוד מציין אל"ם ייטב, כי בעקבות הניסוי

המוצלח עודכנו כלל הפקודות ונהלי העבודה של מקל"ר בהקשר של הובלה ברכבת. לצערו, ב-9002

הוחלט להוציא את ההוראות מ"ספר התורה" לנוכח אי-רלוונטיות. כשנשאל לדעתו בנוגע לפתרון