42
בנוסף, ניכר כי בשל תהליכים פנים צבאיים וייתכן כי אף "פוליטיים" לצד הקמת מחלקת התשתיות
באג"ת קטנה בשנים האחרונות מעורבותו של אט"ל בכל הקשור לתשתית הלאומית התחבורתית.
כתוצאה מכך הפך צה"ל, באמצעות מחלקת התשתיות של אג"ת, בעיקר לגורם מגיב, בזמן שהיוזמה
והחתירה למגע בכל הקשור לקידום תשתית תחבורתית המשרתת צורך מבצעי של צה"ל ומדינת
ישראל הלכה והצטמצמה והפכה למגיבה בעיקר.
זאת ועוד, גם הדרישות וההשגות, אשר הוצגו מטעם אט"ל לאג"ת, ומשם בוועדות המחוזיות
והארציות, לא בהכרח הניבו את התוצר הנדרש. נכון יהיה לומר, כי לצד הדרישות שהוצגו לא
בוצע כל תהליך בקרה ומעקב אחר יישומן. לא ניתן היזון חוזר לגבי ההחלטות שהתקבלו בוועדות
הארציות.
כך הגענו למצב, שבו כבישים מרכזיים במדינת ישראל לא עבירים למובילים עם כלים כבדים; נבנים
כבישים אשר פוגעים בהוצאת כוחות ממחנות קבע ומפקד מרכז הובלה ומגבילים אותם; "הקבלן"
פעם אחת בנוגע לצורך המבצעי הדרוש
ּ
הראשי של צה"ל להובלת כוחות בזמן חירום לא נשאל ולו
לו בזמן חירום באחד הצמתים החשובים, המשודרג בימים אלו ממש.
אם לא די בכך, אזי הביקורת הבכירה ביותר של צה"ל, אשר אמורה לבחון את יעילותם ואת
האפקטיביות של גופי צה"ל מסכמת, כי פעילותה של מחלקת התשתיות באג"ת תקינה, ולפיכך לא
מממשת את ייעודה.