הדרוזים בין עדה לאום ומדינה

הדרוזים – בין עדה לאום ומדינה

פוליטית נפרדת, אלא משתלבים במסגרת המפלגות הקיימות, אם כי בשנת 1691 אנו עדים

לניסיונות של כמה מנהיגים דרוזים ליצור מסגרת פוליטית עצמאית ולהתמודד ברשימה

דרוזית לכנסת. הרעיון ירד מן הפרק מהר מאוד בגלל התנגדות נחרצת של מפלגת השלטון

דאז, מפא"י. שינוי חשוב חל במערכת הבחירות לכנסת השישית בשנת 5691, כאשר המפלגה

הקומוניסטית רק"ח התחילה לצבור כוח בקרב האוכלוסייה הדרוזית, ובה בעת חל תהליך

דומה לגבי מפלגת הימין גח"ל. תוצאות הבחירות לכנסת השביעית (9691), שבהן זכתה

רק"ח בכ‑%01 מקולות הדרוזים, גרמו לחשש בקרב המפלגות הציוניות, והן התחילו

להתחרות על אהדת הדרוזים: מועמדים דרוזים הוצבו ברשימות של המפלגות לכנסת וכמה

מהם נבחרו לכנסת.

מגמה זו הלכה וגברה, ובבחירות לכנסת ה-81 שנערכו ב-9002 נבחרו ארבעה חברי כנסת

דרוזים, שניים ממפלגות השלטון (הליכוד וישראל ביתנו) ושניים ממפלגות שבאופוזיציה

(קדימה ובל"ד). בחירתו של בן העדה הדרוזית סעיד נפאע במסגרת מפלגת בל"ד היא

בגדר תופעה חדשה, שכן זו מפלגה ערבית בעלת אידאולוגיה אנטי ציונית ואנטי ישראלית,

שמנהיגה ברח מהארץ טרם העמדתו לדין באשמת בגידה בנסיבות מחמירות במהלך מלחמת

לבנון השנייה (6002). עובדות אלו מצטרפות להחלטתו של היועץ המשפטי לממשלה

(9002.21.31) להגיש כתב אישום נגד חבר הכנסת נפאע על כך שבשנת 7002 נסע יחד עם

קבוצה של כ-082 שיח'ים דרוזים לבקר בסוריה מבלי שקיבל אישור לכך. סעיף נוסף בכתב

האישום עוסק בפגישה חשאית שקיים, לאחר תיאום מראש, עם סגנו של מזכ"ל ארגון

החזית העממית בסוריה ועם ראש הלשכה המדינית של ארגון החמאס השולט ברצועת עזה

והקורא להשמדת ישראל. ראוי לציין כי חברי הכנסת הערבים מיהרו להעניק לו גיבוי ולגנות

את ההחלטה להגיש כתב אישום נגדו, בטענה שהדבר מעיד על רדיפה פוליטית של ישראל

נגד נבחרי הציבור הערבים. ועדת הכנסת החליטה ברוב של תשעה מול שניים להסיר את

חסינותו. בתגובה להחלטה אמר חבר הכנסת נפאע שבכוונתו לפנות לבג"ץ כדי שיורה על

ביטול ההחלטה (צימוקי 9002; קרני 0102).

דרך התנהלותם הפרלמנטרית של חברי הכנסת הדרוזים היא פן נוסף המלמד על השינויים

שחלו בהתנהגותם הפוליטית של בני העדה, שבבסיסה שמירה מתמדת על קשר עם ציבור

הבוחרים. בין היתר הם נוהגים לנהל ביישובי הדרוזים משרד לקבלת קהל ולטפל בבעיות

אישיות שמעלים הפונים, בעזרת ניצול כוחם הפוליטי והקשרים שלהם במוסדות השלטון

ובשירות הציבורי (שטנדל 8991; שכיב 2891).

התפלגות נתוני ההצבעה לכנסת במגזר הדרוזי מחזקת את ההערכות בדבר השפעתם הרבה

של הערכים התרבותיים, החברתיים ובפרט הדתיים על ההתנהגות הפוליטית של הנבחרים.

כל חברי הכנסת הדרוזים למעט סעיד נפעא איש בל"ד נבחרו במסגרת מפלגות ציוניות. הם