הדרוזים בין עדה לאום ומדינה

מקומם של הדרוזים במרקם החיים בישראל

גם השתלבו במפלגות יריבות פוליטית ובמפלגות שלטון ולא הקימו מפלגה דרוזית, אם כי

שיעורם באוכלוסייה מבטיח סיכויים לבחירתם של שני נציגים מן העדה. ההסבר במישור

ההצהרתי מתמקד בהערכה של ההנהגה הדרוזית, שיכולת ההשפעה של העדה גדולה יותר

במסגרת המפלגות הגדולות. שלא לציטוט הם נוטים להסביר שהדבר נובע מחשש שמא

יתחזקו הפיצול והתחרותיות הקיימים בקרב בני העדה ויגרמו לקרע בגלל מאבקי כוח על

הרכב הרשימה הדרוזית לכנסת. כמו כן עלולים להתעורר מתחים בתוך ההנהגה הדתית

עצמה ובינה לבין מוקדי כוח אחרים בעדה. דפוסי ההצבעה של האוכלוסייה הדרוזית

לכנסת מלמדים, כי ככלל רובם הצביעו למפלגות הציוניות. עד שנות השמונים אחוז גבוה

של קולות ניתנו למפלגות הימין, ומשנות השמונים ניכרת מגמה של הצבעה גם למפלגות

סקטוריאליות במגזר היהודי, לדוגמה ש"ס ויהדות התורה. מאפיינים חשובים נוספים הם

מידה רבה של אדישות, פיצול התמיכה ועקביות לאורך השנים בהתפלגות אחוזי ההצבעה

וכן בשיעורי הצבעה נמוכים למפלגות הערביות.

התפלגות ההצבעה של בני העדה לכנסת מלמדת על היבטים נוספים ביחסם למדינה בנוגע

לתפיסתם את מקומם בחיים הפוליטיים בה וכן על המפלגות שמבקשות וזוכות בתמיכתם.

להלן התפלגות הקול הדרוזי בבחירות לכנסת ה-81 (9002): עבודה %7.42; קדימה %8.51;

ישראל ביתנו %9.31; ליכוד %1.21; ש"ס %9; בל"ד %7.8; חד"ש %8; והיתר לשאר

הרשימות (בריק 0102).

עם כל זאת, מידת מעורבותם והשפעתם של הדרוזים בשלטון המרכזי מעטה יחסית. לא

כן במערכת השלטון המקומי – ברשויות המקומיות וביתר הגופים הציבוריים העוסקים

בתחום המוניציפלי – שם השפעתם ניכרת. הדבר נובע בעיקר ממאפייני מערכת השלטון

המקומי בכלל וזו של היישובים הדרוזיים בפרט, וגם מן המגורים יחד. במרבית היישובים

שחיים בהם דרוזים, הם מהווים רוב או קבוצה משמעותית, והדבר מביא לכך שבדרך כלל

עומד בן העדה בראש הרשות המקומית או שבני העדה שותפים בכירים בהנהלתה. ההשפעה

על תחומי החיים השונים הנתונה לנבחרי הציבור ובפרט לראש הרשות המקומית מוצאת

את ביטויה במאבקי כוח בין קבוצות האוכלוסייה למיניהן בעדה. המאבקים הם בתחומים

מגוונים, והבולט שבהם הוא תחום העסקת עובדים וחברות קבלניות. כתוצאה מכל אלה,

השלטון המקומי על שלוחותיו הוא מוקד מרכזי בחיי הדרוזים, והם אכן מייחסים חשיבות

רבה לבחירות ברשויות המקומית, גם מתוך תחושה שיש לכך השלכות על ניהול יישובי

מגוריהם ופיתוחם. סיבה חשובה נוספת היא המעורבות הרבה של כל בוחר – ברמה האישית,

המשפחתית והחמולתית – בנעשה ברשות המקומית. מעורבות זו גוברת בתקופת בחירות,

אז מחוזרים התושבים על ידי נבחרי הציבור המכהנים והמועמדים לבחירה – תופעה

אוניברסלית המכונה "כלכלת בחירות" (רוזביץ ואמרני 1002). הנתונים בטבלה 4, המציגה