פליטים או מהגרי עבודה ממדינות אפריקה

שרק מעטים מהם נדדו מערבה לדארפור (עד תחילת התקופה התורכית), אינם בתחום

דיוננו. רוב השבטים האחרים הטוענים למוצא ערבי הם נוודים ונוודים למחצה.

החשובים שבהם הם שבט הכבאביש – מגדלי גמלים הנודדים בין המדבר הנובי לצפון

כורדופאן שבמערב סודאן, ושבטי הבקארה – נוודים מגדלי בקר בדרום כורדופאן

ובדרום דארפור.

עם הקבוצה הראשונה נמנים שבטי הפור אשר במערב הסודאן, שהם עירוב של חמים

וכושים החיים לאורך ג'בל מרה לכיוון מערב לאורך ואדיות עזום ובארי. מקורם לא

ברור ושפתם, שפת הפור, השתמרה למרות היותם מוסלמים, ומתקיימות בה יחדיו

סודאנית וחמית מבחינה דקדוקית ותחבירית.

שבט המסאלט, המשתייך לקבוצה הראשונה, ממוקם בין הוואדיות אסוניה וקאג'ו

בקצה המערבי של דארפור ובמזרח בין הוואדיות עזום ובארי, המספקים מים די

הצורך. מוצאם שחור ולחלקם קשרי נישואין עם ערבים, והם ספגו מעט ממורשתם.

הדאג'ו והטונג'ור משתייכים לקבוצה השנייה, של נוודים ונוודים למחצה, ערבים

ולא ערבים. דאג'ו הוא השבט הראשון השחור ששלט בדארפור. מיקומו בצפון-מזרח

ובדרום-מזרח נילה. שבט זה עיבד את האדמה והיה בעל עדרי בקר. הטונג'ור חיים

בדרום-מערב דארפור. הם דוברי ערבית בלבד וטוענים להיותם השבט השליט הראשון

בדארפור.

שבט הקמר ממוקם בין שבט הזע'ווה בצפון למסאלט שבדרום, ובמערב בגבול עם צ'אד.

MacMichael

אדמתם טרשית, חולית, והמים בה מועטים. הם דוברי ערבית בלבד (

.)1915: 15

הזע'ווה הוא שבט גדול בצפון-מערב המדינה. יש בו שילוב של ערבים, פור, חמים וטיבו.

מקורם לובי-ברברי. שפתם היא דיאלקט של טיבו, אך כמעט כולם דוברי ערבית. הם

נודדים עם גמלים, כבשים, תיישים, עיזים ומעט בקר, ונחשבים עד היום לשבט הקשה

Harir

והפראי ביותר בדארפור (9991

צפונה מעט מהזע'ווה ממוקם שבט הבדאית. רוב בני השבט חיים במדבר אנדי ונוהגים

ב סביב המדבריות הצפוניים של סודאן. מנהגיהם הפגאניים תוארו בידי סלאטין

ַּ

לרכ

Von Slatin

פאשה (2291