פליטים או מהגרי עבודה ממדינות אפריקה

ראוי לציין כי הגירה, פליטים וקליטת הגירה הם נושאים סבוכים ביותר, וקשה לאסוף

נתונים אמינים לגביהם, בעיקר בכל הנוגע להגירה בלתי חוקית. הנתונים מתבססים

בדרך כלל על הערכות ועל מודלים בעלי אפשרות סטייה סטטיסטית גדולה למדי.

לפיכך, יש להתמקד בקווים הכלליים העולים מהנתונים, ולנתונים עצמם להתייחס

בזהירות הראויה.

כאמור, הגירה איננה תופעה שהחלה בשנים האחרונות. הנטינגטון (3002) הגדיר את

הדמוגרפיה כגורל ואת ההגירה ותנועות האוכלוסין כמנוע של ההיסטוריה. הוא

מסביר ששיעורי צמיחה שונים, תנאים כלכליים קשים ומדיניות של ממשלות גרמו

גם במאות הקודמות לגלי הגירה המוניים. אך גל ההגירה של המאה ה-02 שונה

וגדול יותר מבעבר. בחלקו הוא נגרם על ידי הדה-קולוניזציה והקמת מדינות חדשות

ומדיניות ממשלתית שלהן שעודדה ואף אילצה אנשים לעזוב, ובחלקו הוא תוצאה

של המודרניזציה וההתפתחות הטכנולוגית. השיפורים בתחבורה הפכו את ההגירה

לקלה יותר, מהירה יותר וזולה יותר. השיפורים בתקשורת העצימו את הדחף לנצל

הזדמנויות וסייעו למהגרים לשמור על קשר עם משפחותיהם בארצות המוצא. קשיי

ההתפתחות הכלכלית במדינות הלא-מערביות אל מול השפע במדינות המערביות

גורמים להגירה מן המדינות הלא-מערביות, וזו הופכת לתהליך המעצים את עצמו.

משהחל זרם ההגירה הוא מגביר את זרימתו שלו. על פי אחד המקורות, בסוף 4002

נמנו בעולם 581 מיליון מהגרים, שהם כ-%3 מכלל אוכלוסיית העולם (צבר 8002: 63).

ב-8002 דובר על תנועת הגירה של כ-5.2 מיליון נפש בעולם כולו בשנה אחת!

לכך מצטרפים גורמים המסבירים את התמשכות התופעה. לדוגמה, היווצרותן של

הפועלות במדינה הקולטת ובמדינת המוצא ומשמרות את תופעת

רשתות חברתיות

ההגירה. המהגרים מאפשרים לידידיהם ולקרוביהם במדינת המוצא להגר בכך שהם

מספקים להם מידע על אפשרויות ההגירה, משאבים להקלת המעבר וסיוע במציאת

עבודה ודיור במדינת היעד. המהגר יעדיף מקום שבו ימצא רשתות חברתיות שלא

יביאו לניתוקו ממדינת המוצא על פני מקום שבו השכר הוא הגבוה ביותר. כוחן של

הרשתות החברתיות מתקיים גם כאשר הבדלי השכר מצטמצמים.

גורמים נוספים הם אינטרסנטים למיניהם בתהליך, כגון מבריחי גבול, חברות כוח

אדם, מזייפי אשרות ודרכונים וגורמים נוספים בעלי אינטרס כספי, הפועלים לשימור

תופעת ההגירה.