הגירה מאפריקה לישראל והשפעותיה על הביטחון
הלאומי
עו"ד עפרה קלינגר
מבוא
בעשור הראשון למאה ה-12 אנו עדים לזרם מתגבר של מסתננים ממדינות אפריקה
החודרים לישראל דרך גבול מצרים. מלחמות עקובות מדם ושינויי אקלים קיצוניים
באפריקה מביאים אפריקנים רבים להגיע בהמוניהם אל תחומי ישראל, בדרך כלל
דרך הגבול עם מצרים.
בשיח הישראלי נהוג לכנות את המסתננים "פליטים ממדינות אפריקה". לכינוי
זה השפעה על החברה הישראלית והוא יוצר התלבטות בכל הנוגע לגישה הראויה
כלפי התופעה. יש המזכירים בהקשר זה את העובדה שמדינות שונות בעולם סירבו
להכניס בשעריהן פליטים יהודים שברחו מאימת הנאצים. לטענת גורמים שונים
בחברה הישראלית, אירוע היסטורי זה מטיל על ישראל חובה מוסרית עמוקה כלפי
הפליטים, ולכן ישראל ניצבת מול הכורח להתמודד עם שאלות מורכבות, הנוגעות
להיסטוריה הלאומית של העם היהודי ולתפיסותיה של החברה הישראלית את ערכי
המדינה הבסיסיים ואת זהותה של המדינה – כל זאת מלבד ההתמודדות עם הבעיות
המעשיות שמעוררת התופעה.
השאלה המרכזית הרלוונטית בהקשר זה היא: האם מדובר בפליטוּת או שמא אנו
ניצבים בפני תופעה אחרת לחלוטין, המצריכה התייחסות שונה?
כבר בשלב זה יצוין, כי רק מתי מעט מבין המתדפקים על שערי המדינה זוכים בסופו
של תהליך להכרה כפליטים. חלק הארי שלהם מורכב ממהגרים שבחרו בישראל כיעד
מועדף בשל המאפיינים הכלכליים והמשטריים שלה. תימוכין לטענה זו אפשר למצוא
בכך שישראל אינה היעד הקרוב ביותר למדינות שמהן מגיעים המהגרים. מוקד
המשיכה של המדינה הוא היותה מדינה מפותחת יחסית, והעובדה שלא נקבעה בה
מדיניות ברורה ובשל כך גם אין ננקטים בה צעדים לעצירת התופעה.
יש טעם, אם כן, לנסות ולהביא כאן הגדרות אחדות הנוגעות להגירה ולפליטות.
סופר א' (עורך). 9002. פליטים או מהגרי עבודה ממדינות אפריקה (51-74)