11 / 82
10
בחברתנו ולדימויה של המדינה. מדוע אין הם כותבים על הטרור שמפעילה אירופה
נגד הנכנסים אליה?
ב-8002 פרסמה גליה צבר ספר על מהגרי העבודה מאפריקה (צבר 8002). לד"ר צבר,
שבניגוד לקודמיה מבחינה בין פליט למהגר עבודה, יש עניין להציג את הפן האישי של
המהגרים הבורחים מחיי עוני ומצוקה ומחפשים חיים טובים יותר. אלא שבכל הספר
לא מצאתי דיון נוקב בצד הישראלי בפרשה, במגבלות של החברה הישראלית לקלוט
מאות ואלפי מהגרים בעוד אנו טרם פתרנו את מצוקת עולי אתיופיה או את אסון
הבדווים בנגב הצפוני, למשל.
משב רוח מרענן בנושא שאנו עוסקים בו עולה מפרסומו של נייר עמדה חדש (אבינרי,
אורגד ורובינשטיין 9002). לראשונה בישראל, אחרי שנים של השתלחות דמגוגית של
כותבים למיניהם אנו קוראים על ניסיון רציני ומתוך ראייה רחבה לתאר את ממדי
התופעה ולחפש פתרון לשאלות ההגירה לישראל. וכך הם כותבים בין היתר: "מדיניות
הגירה צריכה לתת מענה לצרכים חברתיים, כלכליים, מדיניים, תרבותיים וביטחוניים.
בבואה של ישראל לגבש מדיניות הגירה מוטל עליה לשקלל את השפעותיה על חמישה
מדדים: ביטחון וסדר ציבורי, אינטרסים כלכליים, יכולת קיבול מבחינת גודל
האוכלוסייה והרכבה, זהות לאומית וצביון תרבותי חברתי, מערכת הרווחה". והם
ממשיכים ומפרטים: "יש לישראל צרכים ואינטרסים הייחודיים לה... מדינה ייעודית
שבה מממש העם היהודי את זכותו להגדרה עצמית. מדינה הנתונה במלחמה... מדינה
מפותחת בעולם לא מפותח... מדינה קטנה" (עמ' 01 בתקציר).
מול דברים מתמשכים לא-אחראיים של דוברי ה"קרטל" בנושא חשוב זה מתפרסם
אפוא סוף סוף מסמך רציני, הבוחן את הבעיה בצורה רחבה ומעמיקה ומביא בחשבון
את האינטרסים הלאומיים של תושבי ישראל. בפרסום זה יש שפע נתונים על הנכנסים
שלא כחוק לישראל. פה ושם הנתונים חופפים לאלה שאנו מביאים, פה ושם הם
שונים, אך בכל מקרה אין הפערים גדולים, והרי כולנו מגששים באפלה במאמץ לחפש
נתוני אמת – שאינם בנמצא. המסמך מייחד כמה עמודים לשאלת העובדים הזרים וכן
לפליטים ולמבקשי מקלט (עמ' 44-25). פרק הפליטים ומבקשי המקלט מעניין אותנו
במיוחד, שכן עניינו בנושאים שחוברת זו דנה בהם.
בעוד אנו מתארים את ממדי התופעה, חושפים את "שקר הפליטים" ומציגים את
שורת האיומים על ביטחונה הלאומי של ישראל הנובעים מן ההסתננות-רבתי אליה,
מסמך אבינרי ואחרים (9002) נותר פורמלי, טכני אם תרצו: הוא מספק רקע בין-