מדינת תל אביב – איום על ישראל

במלחמת לבנון 2891, במהומות אום אל-פחם ב-8991 – אבל מעולם לא בהיקף כזה

ובעוצמה כזאת.

מאז שנת 0002 ועד שלהי 8002 גדל מספר האירועים החבלניים שערבים תושבי ישראל

היו שותפים בהם. אם אנו מחברים את מכלול הנתונים והתהליכים, התחזית איננה

מעודדת. לכן יש צורך דחוף לאכלס ולחזק יישובים יהודיים בפריפריה, ובמקביל

להתייחס באופן ענייני לצורכי המגזר הערבי.

בין העם הפלסטיני שמשני צדי הגבול קיימים קשרי נישואין, קשרי תרבות, קשרי

כלכלה (רשמית ושחורה), קשרים דתיים ולאומיים וגם קשרים גאוגרפיים. יישובי

"המשולש הקטן" (למשל אום אל-פחם, ברטעה, טייבה, כפר קאסם וכפר ברא)

ויישובים ערביים בדרום (למשל חורה וכסייפה) נוגעים בקו הירוק ומחוברים ברצף

גאוגרפי לאחיהם שמעבר לגבול. ג'נין שימשה במשך שנים בירה משנית, כלכלית,

בעבור ערביי צפון ישראל עד לפרוץ אינתיפאדת אל-אקצה (ספטמבר 0002), ורמאללה

הייתה מעין בירה תרבותית בעבור חלקים גדולים בחברה הערבית-ישראלית.

פערים חברתיים-כלכליים בין יישובי שוליים יהודיים לערביים

המבנה הדמוגרפי של המגזרים השונים בישראל (יהודים וערבים) כורך עוני, שיעור נמוך

של המועסקים (בפרט נשים) ורמת השקעה נמוכה בהשכלה בקרב האוכלוסייה הערבית

יותר מאשר באוכלוסייה היהודית (סדן 5002; פלוג וקסיר 1002). סדרה של מדדי רמת

החיים מעידה על חולשה כלכלית-חברתית בקרב כלל הערבים בישראל. אוכלוסיית

העוני המרוד היא בעיקר זו המוסלמית (גרונאו 2002). מכיוון שערביי ישראל מתגוררים

בשוליים, אין סיכוי שבעתיד הקרוב יחול שיפור במצבם הכלכלי והחברתי.

לוח 8 עוסק בהבדלים בין היישובים היהודיים לבין היישובים הערביים בשוליים.

ביישובי השוליים היהודיים שבהם יותר מ-000,01 תושבים מתגוררים כ-7.1 מיליון

נפש, וביישובי השוליים הערביים שבהם יותר מ-000,01 תושבים מתגוררים בסך הכל

יותר מחצי מיליון נפש. בין שתי אוכלוסיות השוליים האלה יש פערים גדולים במצב

החינוך וההשכלה, בפרמטרים חברתיים-כלכליים ובמשתנים דמוגרפיים.

מחקרים מעידים על שיעור השתתפות נמוך בכוח העבודה בקרב הערבים לעומת

היהודים, בעיקר בקרב הנשים. במהלך העשור ירד שיעור השתתפותם של הגברים