38 / 74
37
מאחורי הקלעים הם דאגו לתכנון אכלוס אזורים המתפנים מתשתיות לאומיות
בצריפין, ברמת השרון, בצומת פי גלילות ובתל השומר.
דוגמה למדיניות אובדנית זו היא ההחלטה על הקמת העיר מודיעין. הדבר איפשר
למאות אלפים למצוא דיור בקרבת תל אביב על חשבון השוליים הוותיקים, ובו בזמן
יצר תנאים נפלאים לתושבי ירושלים רבים להגר (לברוח) למרכז, בעוד בן זוג אחד
עובד בתל אביב והאחר עדיין בירושלים. ניסיון קשה זה הועתק לאחרונה צפונה,
שם מנסים מספר ארכיטקטים בכל הכוח, הדמיון והמניפולציות להקים את "עיר
המפרץ", כדי שנוטשי חיפה ונהריה יעברו אליה (ולא לגליל), ושגם תושבי כרמיאל,
נצרת עילית ומעלות, שכבר יושבים בגליל ההררי, יעזבו את יישוביהם לטובת עיר
חדשה זו במישור ליד חיפה.
וכך כותב קיפניס, שאף הוא מתכנן:
הפריסה ההתיישבותית בישראל היא של 'ראש ענק ללא גוף'. מציאות זו נוצרה עקב
תהליך מתמשך של נסיגה ממדיניות פיזור האוכלוסין, ואפילו מגישתה הליברלית
של מדיניות זו שאומצה על ידי צוות תמ"א 13 בראשית שנות התשעים, ובעקבותיה
על ידי תוכנית האב ישראל 0202, על ידי מסמכי המדיניות למטרופולינים תל אביב
וחיפה (קיפניס 5002: 182).
גם פריסת קווי מסילות הברזל מראה מגמה תכנונית ברורה (מפה 5). במקום להשקיע
את מרב המשאבים בתחבורה מסילתית מהירה שתקרב את הפריפריה למרכז עוד
בעשור הנוכחי, הליכי תכנון של רכבת בצפון הארץ ובדרומה מוקפאים, אישורי תוכניות
בניין מתעכבים ועבודות הביצוע חורגות ממסגרת הזמנים שנקבעו להם. כך למשל
מתעכבות עבודות להכפלת הקו קרית מוצקין-נהריה, שמועד הפעלתו נקבע ל-6002,
וקו הרכבת לכרמיאל נמצא עוד בהליכי תכנון. בשנת 7002 הוחלט על הקפאת פרויקט
הרכבת לכרמיאל, והתקציב הועבר לבניית מחלף נוסף באזור אור עקיבא על מנת להקל
על תושבי קיסריה ואור עקיבא להגיע לתל אביב. על קו הרכבת לקרית שמונה כבר
מזמן הפסיקו לדבר. יש בכך משום אבסורד, שכן אורך התוואי של רכבת לכרמיאל הוא
22 ק"מ בלבד, קו אשקלון-באר-שבע עם תחנות בשדרות, נתיבות ואופקים – 07 ק"מ
ותוואי רכבת העמק מחיפה דרך עפולה לבית שאן – 06 ק"מ. במדינה מודרנית אלה
עבודות תכנון וביצוע של שנים ספורות, ובישראל אלה פרויקטים שמדברים עליהם
כמה עשורים! ואין מדובר במחסור תקציבי: לדבריו של עזרא סדן, בעבר מנכ"ל משרד
האוצר, האמצעים העומדים לרשות המגזר הציבורי והמשק בכלל גבוהים לאין ערוך