Background Image
Table of Contents Table of Contents
Next Page  69 / 86 Previous Page
Information
Show Menu
Next Page 69 / 86 Previous Page
Page Background

67

מול השכנה ממערב, שלוש דיוויזיות נכנסו לתוך שטח לוב ואיימו לכבוש שטחים בה. הפרשה

הסתיימה עם נסיגת כוחותיה של מצרים וניתוק היחסים למשך כ-21 שנים.

באותה תקופה היו עוד עימותים, בייחוד על השייכות של מי התהום )המים הפוסיליים( במדבר

הלובי. התחדשותם השקטה של היחסים ב-9891 חלה על רקע אינטרסים כלכליים. לוב, שנחנקה

מסנקציות מערביות, זכתה באספקת מוצרים זולים ממצרים, ואילו מצרים קיבלה מקורות אנרגיה

לוביים לעיבודם )נפט, גז, זיקוק מוצרי הנפט(, להובלתם )צינורות( ולמכירתם. מיליוני מצרים מצאו

מקומות עבודה בלוב הסמוכה. היחסים הכלכליים התהדקו עם הסרת הסנקציות מלוב בשנת 3002.

אולם, בלוב, העשירה יותר והמאוכלסת פחות, לא התלהבו מריבוי העובדים המצרים, ונשמעו

חששות מהשתלטותם על ענפי משק שלמים. מדי פעם נעשו מבצעי גירוש של עובדים זרים,

למרות העובדה שבלי מיליוני ידיים עובדות לא יכלה לוב להמשיך לשגשג. לא פעם היא סירבה

לשלם את חובותיה למצרים ולאזרחיה, אך במקביל השקיעה מיליארדים בכלכלת מצרים. וכך,

יתרונות השיתוף גברו על החששות ועל המחלוקות הפוליטיות. בין המדינות נעשו הסכמים על

שיתוף בתחום הנפט והגז, על זכויות הדיג, חיבור מערכות צינורות ורשתות החשמל, גבולות, מאבק

בפשיעה וניטור האקוויפרים המשותפים. לוב גם השקיעה בחוות חקלאיות במצרים. בקהיר למדו על

"הנהר המלאכותי" – מערכת אספקת מים מהמדבר הלובי אל מרכזי האוכלוסייה בחוף הים התיכון,

שפיתחה לוב בהצלחה בהשקעות עתק, ואולי ציפו להצלחה דומה בפרויקט העמק החדש. ב-4102,

בכמה אזורים ברחבי העמק החדש מפעילים מערכות השקיה דומות לגידולים חקלאיים ולפרחים

)ממזרח לתעלת טושקה ובשקעים השונים(.

הטלטלות הפוליטיות התכופות במצרים והתפרקותה של לוב הופכות את יחסי לוב-מצרים לבלתי

ניתנים לחיזוי.

יחסי מצרים-טורקיה

כארבע מאות שנה היתה מצרים חלק מהאימפריה העות'מנית, והמורשת הטורקית הקולוניאלית

הטביעה בה את חותמה. משנות החמישים עד שנות השבעים של המאה הקודמת היו שתי המדינות

שייכות למחנות יריבים. מצרים היתה בת חסותה של ברית המועצות, ואילו טורקיה היתה חברה

בנאט"ו והיתה בעלת ברית מוצהרת של ארצות הברית.

בשנות השמונים והתשעים, אחרי קריסת ברית המועצות, התחזקו היחסים בין המדינות ושתיהן

הובילו מדיניות חוץ פרו-מערבית, אך בעיקר חיפשו אפשרויות למנף את התפתחותן הכלכלית.

המגמה הזאת נשמרת למרות התהפוכות הפוליטיות בשתי המדינות. עם זאת, לצד הקשר הפורמלי