71 / 86
69
חתימת הסכם השלום עם ישראל הביאה לניתוק היחסים בין המדינות. איראן היא שעמדה מאחורי
ניסיון החיסול של נשיא מצרים באדיס-אבבה בשנת 5991 )מזאל 3102(. למצרים לא היו מנופי
השפעה על המתרחש באיראן, מלבד תוכניות התגוננות. הסיוע שהעניקה איראן לחמאס ולחיזבאללה,
והקמת תשתיות טרור רחבות גם בתוך מצרים, הובילה את מצרים לביצוע פעולות חריגות, כגון
הקמת קיר פלדה לאורך ציר פילדלפי בגבול בין מצרים לרצועת עזה. במישור הדיפלומטי-הצהרתי
יצאה מצרים כנגד איראן לאחר שזו הכריזה על בחריין כעל המחוז ה-41 שלה. מצרים עוקבת
בדאגה אחר תוכנית הגרעין האיראנית, ורואה בפצצה שיעית שינוי מסוכן במאזן הכוחות האזורי,
שיש לפעול נגדו.
המהפכה האסלאמית במצרים סיימה לכאורה את הקיפאון בין המדינות. אחד הצעדים הראשונים
שנקט הנשיא מורסי היה ביקור בטהראן. בפברואר 3102 קיים נשיא איראן ביקור נשיאותי במצרים,
לראשונה מאז 9791. שני המנהיגים מצאו מכנה משותף בגינוי ישראל על יחסה לפלסטינים. בראייה
רחבה יותר, שני הנשיאים ראו בחידוש היחסים בין המדינות הזדמנות ליצירת שותפויות אזוריות
ולחיזוק מעמדן )גבור 3102(.
ההתקרבות המדינית הסתיימה עם נפילת שלטון מורסי ביולי 3102. מאחוריה עמדו כנראה אינטרסים
כלכליים רבים, בייחוד מצד מצרים, הזקוקה מאוד לכל סיוע כלכלי. אך להתקרבות המופגנת הזאת
יש השלכה על מערכת היחסים החשובה בהרבה – זאת שבין מצרים למדינות חצי האי ערב וסעודיה
בראשן. סעודיה היתה זו שמנעה חיבור מסוכן מבחינתה, בין יריבתה השיעית המסורתית – איראן
– לבין שלטון האחים המוסלמים במצרים.
יחסי מצרים-מדינות חצי האי ערב
בין ערב הסעודית למצרים שוררים יחסים מיוחדים ארוכי שנים, המתבטאים בעיקר בסיוע כלכלי
משמעותי של הסעודים למצרים. חתימת הסכם השלום עם ישראל העכירה יחסים אלה, אך במהלך
שלטונו של מובארכ הם שוב התחממו, בפרט על רקע האיבה המשותפת מול איראן. סעודיה
רואה במצרים הגדולה בעלת ברית חשובה, עם עתודות כוח אדם, משאבים טבעיים ויתרונות
גאואסטרטגיים. היקף הקשרים הכלכלים בין השתיים עצום: השקעות ממשלתיות במיליארדי
דולרים, בנקאות וביטוח, חקלאות, תעשייה, תיירות ועוד. ערב הסעודית אף מספקת עבודה בשטחה
ליותר מ-5.1 מיליון מצרים, המזרימים מצדם לארץ האם מדי חודש כ-2 מיליארד דולר )בראל
2102ב(. מצרים מייצאת לסעודיה מוצרי חקלאות בהיקף של 4 מיליארד דולר ורוכשת מוצרים
פטרוכימיים בהיקף של 5 מיליארד דולר. למצרים גם קשרים הדוקים עם קטאר, המשקיעה בה מדי
שנה כ-7.1 מיליארד דולר, ועם איחוד האמירויות הערביות.