73 / 86
71
ידי מקביליהם המצרים, אינם רצויים בקרב גורמי השלטון בממלכה. ירדן צפתה בחשש במהפכה
שהתחוללה במצרים. התקרבותה של מצרים לאיראן וקרבתה הרעיונית לגורמי אופוזיציה בירדן
העלו סימני שאלה לגבי עתיד היחסים עם ירדן. הפלת הנשיא מורסי והתייצבות סעודיה לצד מצרים
כנראה הרגיעו את המתח.
לירדן חשיבות לא מעטה למשק המצרי, שכן היא המדינה השנייה מבחינת מספר העובדים המצרים
המועסקים בה, רבים מהם "בלתי חוקיים". לאחרונה התפתח משבר על רקע גירוש עובדים מצרים
מתחום ממלכת ירדן ההאשמית )מחיט 2102(.
בין המדינות יש הסכם להזרמת גז טבעי ממצרים לירדן, אולם התקיפות הרבות של צינור הגז בחצי
האי סיני פגעו בהזרמת הגז אליה ופגעו קשות בכלכלתה. יתכן מאד שגז ישראלי יחליף בסופו של
יום את הגז המצרי לממלכה שכה זקוקה לו.
יחסי מצרים-אתיופיה
היחסים בין שתי המדינות מתבססים קודם כול על שותפות בנהר הנילוס. הנילוס הכחול יורד
מאתיופיה למישורי סודאן ומצרים ומספק כ-%09 מכל מי הנילוס, בעוד מצרים היא הנהנית
העיקרית ממים אלו )הנושא נדון בהרחבה בפרק על המים(. על רקע המחסור הגובר במים בכל
מדינות אגן הנילוס, אך בעיקר במצרים ובאתיופיה המאוכלסות מאוד, המתח והחשדנות עולים,
והדבר עלול להגיע לפיצוץ.
הקשרים הכלכליים מתבטאים ביצוא ממצרים לאתיופיה )לא יותר מ-001 מיליון דולר( ופחות
ביבוא ממנה. מצרים מסייעת בקנה מידה קטן לאתיופיה בנושאי חקלאות, ופחות מכך בתעשייה
ובתיירות. קשרים אחרים נוגעים לאסטרטגיה הנוגעת להתרחשויות באגן ים סוף, אגן שהרבה
מדינות שותפות לו. לכל מה שקשור בבאב אל מנדב, באריתריאה, בסומליה, בסודאן, בתימן ובערב
הסעודית נוגע לשתיהן, לרבות הלוחמה בפיראטיות באזור.
קשר עמוק ומשקעים היסטוריים ארוכים ועמוקים נוגעים ליחסים בין הכנסייה האתיופית
ולאתיופיה הנוצרית ובין האוכלוסייה הנוצרית בסודאן ובמצרים. אתיופיה היתה בישופות מצרית
קופטית, ובשנת 9791, על רקע עליית הלאומים הערבים )תקופת נאצר(, נותקו היחסים ביניהם,
שתחילתם עוד במאה הרביעית לספה"נ, בתקופת ממלכת כוש.
יחסי מצרים-דרום סודאן
קבלת העצמאות של דרום סודאן היתה לצנינים בעיני צפון סודאן, שממנה היא נפרדה לאחר
מלחמת אזרחים עקובה מדם שנמשכה יותר מ-05 שנה. גם מצרים לא ראתה בעין יפה עוד מדינה