75 / 86
73
יחסית מושך מיליוני מבקרים רוסים, המשאירים מאות מיליוני דולרים לכלכלת מצרים. התיירים
הללו ממשיכים לבקר ולנפוש במצרים למרות מצבה הביטחוני הבעייתי.
ארצות הברית, שעמדה מאחורי המהלך הדיפלומטי המתוחכם של השלום הישראלי-מצרי, היתה
הנהנית העיקרית מהעסקה. מלבד המכה ליריבתה האידאולוגית, נוטרלו האיומים על ההגמוניה
הרוסית באזור התעלה. ארצות הברית גם היתה ערבה לחופש השיט בים האדום. מאז, מעצמה זו
מזינה את מצרים, מחמשת אותה בנשק מודרני ומסייעת לה בתחום הדיפלומטי והכלכלי. בלי הסיוע
האמריקני תתקשה מצרים להתקיים במתכונתה הנוכחית, וספק אם ארצות הברית תחליט לוותר על
נכס גאואסטרטגי כה חשוב. עם זאת, המהלכים הגאופוליטיים האחרונים שנעשו ביוזמת הממשל של
הנשיא ברק אובמה, מעוררים גם מחשבות אחרות. ייתכן כי הדוקטרינה הגאופוליטית האמריקנית
(, או שלארצות הברית יש
Hudson
החדשה באזור )תמיכה ב"אביב הערבי"( היתה מוטעית )3102
.(
Gerges
אינטרסים חשובים יותר באזור הפסיפי, ואילו המזרח התיכון מעניין אותה פחות )3102
יחסי מצרים-ישראל
יש הסבורים כי חתימת הסכם השלום על מדשאות הבית הלבן במרס 9791 הולידה שלום קר בין
המדינות, משום שמצרים פנתה לדרך השלום מתוך אילוצים כלכליים והתפכחות מחלום הפן-
ערביות, ולא מתוך מחויבות עמוקה לקשר אמיץ עם המדינה הציונית )מיטל 0102; גינת 8002(.
מערכת היחסים הנוכחית בין המדינות, בעקבות ההפיכה במצרים בשנת 1102, מתאפיינת בחשדנות
ישראלית ובהמתנה להתפתחויות. ישראל לא רואה בעין יפה ניסיונות לפגוע בהסכם השלום )קם
1102(, ואיום כזה עולה מדי פעם בשיח הפוליטי במצרים, ולא רק על ידי תומכי האחים המוסלמים,
אלא גם בחוגים פוליטיים מתונים יותר. מתוך ראיית האינטרסים הישראליים לטווח הארוך נוהגת
ישראל בסבלנות ובאיפוק כלפי הרטוריקה המצרית הלוחמנית )הדבר הומחש בתגובה המתונה
להתקפה הקשה על שגרירות ישראל בקהיר( )ברדנשטיין 1102(.
בין ישראל לבין מצרים שיח גלוי וסמוי בכמה סוגיות מפתח משותפות: שלטון החמאס בחבל
עזה; חצי האי סיני ובעיית המשילות המתפתחת בו; עתיד הסכם השלום בכלל והנספח הביטחוני
לו בפרט. בהקשר הישראלי, פועלת במצרים פירמידת כוחות: האחים המוסלמים, המונעים על ידי
אידאולוגיה אנטי-ישראלית; צבא מצרים, הרואה בהסכם השלום נכס אסטרטגי; שכבה רחבה של
ליברלים חילונים, שפעילותם אינה מוכתבת על ידי ההקשר הישראלי. הבלמים והאיזונים בתוך
משולש זה משפיעים במידה רבה על היחסים עם ישראל )ברום 2102(.
בהקשר הגרעיני האיראני, ניתן להצביע על מפגש אינטרסים בין מצרים לבין ישראל, שכן מצרים
רואה בכך פגיעה בהגמוניה המצרית במזרח התיכון ואיום מצד ציר שיעי )גינת 8002(.