78 / 86
76
הובהר, כי לכלל מדינות הנילוס פוטנציאל של התייעלות ושיתוף פעולה, שיתרמו למשקי המים
והאנרגיה.
כלכלתה של מצרים סובלת מבעיות יסוד ברוב ענפי המשק. בעשור הקודם ניכרה צמיחה נאה
יחסית, אך מאז האי-שקט הפוליטי השורר במדינה הכלכלה המצרית נקלעה למשבר קשה, שאינו
מותיר פתח רב לאופטימיות. האתגר הגדול של השלטון הנוכחי הוא השבת האמון במשק, בעיקר
דרך השקעות זרות. הדבר כרוך במלכוד עדין: שיקום הכלכלה תלוי ביציבות הפוליטית, ואילו זו
תלויה בשיקום הכלכלה. הכלכלה גם תלויה בתחבורה, והפרק שדן בה תיאר בעיות מערכתיות בענף
חשוב זה.
בפרקים שהוקדשו לפריפריה המצרית הובהרה הבעיה הקשה של יחסי הליבה ואזורי השוליים. רוב
הפיתוח מתרכז באזור קהיר רבתי ובאזור הדלתא של הנילוס, ונראה כי אין בכוחם של השלטונות
לעסוק בפרויקטים של פיתוח מרחיקי לכת בשוליים. דוגמה לכך הוא היחס לחצי האי סיני. ניתוח
המדיניות המצרית מלמד על תהום עמוקה בין ההצהרות בדבר פיתוחו לבין מימושן בפועל והמצב
בחיי המעשה – ואקום שלטוני בסיני ושליטה דה-פקטו של ראשי השבטים. חצי האי הפך למוקד
לפעילות טרור ופלילים המסכנת את כל הישויות באזור. מאמץ מצרי להשיב את היציבות והסדר
יחייב שיח רציני עם ראשי השבטים והשקעות משמעותיות מאד. גם ישראל עשויה לנקוט צעדים
לחיזוק השליטה באזור.
בסקירת יחסי החוץ של מצרים עם המדינות השכנות הוצגה תמונה מורכבת של אינטרסים כלכליים
וגאופוליטיים שנרקמו בין קהיר לשכנותיה הקרובות והרחוקות. נראה שהידוק היחסים בין קהיר
לערב הסעודית ויתר בעלות בריתה יתרום ליציבות פוליטית במצרים, אך קשה להגיד בביטחה אם
צפוי בקרוב משבר יחסים שובר כלים עם ארצות הברית והתקרבות לכוחות גאופוליטיים אחרים.
אשר ליחסי מצרים עם ישראל, ההערכה היא שמצרים צפויה להתמקד בעת הקרובה בענייני הפנים,
ולא תתנכר להסכם השלום עם ישראל, שיש בו ערובה גם ליציבותה. משברי האקלים כנראה רק
יחזקו את הקשרים בין השתיים. בנושא זה טמונות הזדמנויות מבחינת ישראל, בתחומים כמו מים
וחקלאות מודרנית, אנרגיה והשקעות בתעשייה מתקדמת.
על כן ניצבת בפני הנשיא החדש של מצרים - עבד אל-פתאח א-סיסי - שורה ארוכה ומפחידה
של אתגרים. האם יוכל לתת מענה ולו חלקי לכל כך הרבה אתגרים בבת אחת? כנראה שלא. אין
פתרונות פלא למגוון כה גדול של בעיות בהן שרויה מצריים כבר עשורים רבים.