Background Image
Table of Contents Table of Contents
Next Page  67 / 86 Previous Page
Information
Show Menu
Next Page 67 / 86 Previous Page
Page Background

65

הוואקום השלטוני בסיני ומשמעויותיו

ניתוח המדיניות המצרית בנוגע לסיני בשלושת העשורים האחרונים מלמד על פער גדול בין הכוונות,

התוכניות וההצהרות לבין מימושן. תושבי מצרים הגדולה לא היגרו לאזור הפריפריה הבעייתי ולא

שינו את הרכבו האתני והתרבותי. השלטון המרכזי לא סיפק פתרונות כלכליים לתושבי האזור. בעלי

הבית הבלתי מעורערים בסיני הם ראשי השבטים ולא נציגי הממשל והצבא. ככל שיתמיד מצב

זה, כך יימשכו באזור פעולות טרור, הברחת אמצעי לחימה ועיסוק בפלילים. כל מאמץ להשיב את

הביטחון ואת המשילות בסיני יחייב הידברות רצינית עם ראשי השבטים והקצאת משאבים במענה

לצורכי התושבים. האפשרות האחרת היא הידרדרות של חצי האי סיני למצב המזכיר את המצב

באפגניסטן, בצ'צ'ניה ובתימן, מצב שבו כלל השחקנים באזור יצאו נפסדים. ישראל תמשיך להתמודד

עם פיגועי גבול וירי מצד ארגוני טרור פלסטיניים ועולמיים; מצרים תאבד את אחיזתה החלקית

בסיני ותיאלץ להתמודד עם פוטנציאל החדירה של פעולות טרור ופלילים מחצי האי למצרים

היבשתית; ירדן תשמש זירה להברחות מסיני ופעילות ארגוני הטרור. דבר זה עלול לערער את

יציבות הממלכה ואת המשך שליטתו של המשטר ההאשמי; חמאס, שלפחות עד מבצע "צוק איתן"

)יולי 4102( שלט בעזה ביד רמה, עשוי למצוא את עצמו מתחרה בארגוני ג'יהאד עולמי סלפיסטים

4

רדיקליים, שיאתגרו את שלטונו.

אם כך, נראה שקיים אינטרס אזורי משותף בפעילות אכיפה נמרצת בחצי האי סיני. עם זאת, ספק

אם מצרים תוכל לגייס את הקשב והמשאבים הנדרשים לכך, שכן אין מדובר במבצע אחד, אלא

במדיניות מכוונת ארוכת שנים. ייתכן שהדבר יחייב לחץ בינלאומי וסיוע חוץ משמעותי, בפרט מצד

ארצות הברית. שימור יחסי השלום עם מצרים והשקט הבין-מדינתי הוא אינטרס ראשון במעלה

של ישראל, אף בהשוואה לשקט בחצי האי סיני. מכל מקום, אין לכאורה סתירה בין האינטרסים

המצרים והישראליים ביחס לסיני, כך שקיים פוטנציאל למפגש רצונות, אינטרסים ושיתוף פעולה

בין המדינות בהקשר זה.

פתרון נוסף שבעצם החלו לאמצו הוא סיוע ישראלי למצרים על ידי התגמשות בנוגע להסכמי

השלום, כלומר לאפשר ליותר כוחות משטרה וצבא מצרים להתקרב למזרח סיני )הקרוב לישראל(

כדי שילחמו בטרור ביתר יעילות. תוצאות קשר זה בא לידי ביטוי בעת מלחמת "צוק איתן" בחודשי

יולי-אוגוסט 4102

4 בטרם הבאת מסמך זה לדפוס הטרור במצרים פגע ביום אחד בשלושה אתרים צבאיים )4102.01.42(: ברפיח

המצרית, בשיח זואיד ואל עריש, הרג 33 חיילים מצריים ופצע מאות. הממשל הצבאי החליט על הקמת אזור

, עדכונים

הארץ

חיץ רחב בין סיני לרצועת עזה, או לחילופין להקים תעלת מים עמוקה ורחבה באורך 41 ק"מ )

שוטפים 41.01.42(.