Background Image
Table of Contents Table of Contents
Next Page  65 / 86 Previous Page
Information
Show Menu
Next Page 65 / 86 Previous Page
Page Background

63

בפיגועי טרור. תגובת השלטון החדש כללה החלפת אישים ביטחוניים, התחייבויות להשקעות

משמעותיות בחצי האי )פסקין 2102ב( ומבצע צבאי רחב היקף מול הטרור )בראל 2102א(. הפעולות

לא הולידו רגיעה. גם לאחר הפלתו של מורסי והתגברות מאמצי מצרים להשתלט על הגורמים

העוינים בחצי האי, טרם ניכר שינוי לטובה. ראשי השבטים בסיני שבים ורואים כי הבטחות מצד

ממשלת מצרים לשינוי המצב הכלכלי אינן מתקיימות, והמתח והעימותים בין השבטים לשלטון

המרכזי נמשכים. ובכל זאת, א-סיסי מבין ששליטה בסיני תביא לשקט בין ישראל למצרים ולעצירת

האחים המוסלמים ברצועת עזה, ותסייע לו במלחמתו באחים המוסלמים בתוככי מצרים, ונראה

שהוא נחוש לטפל בבעיית סיני.

מוקד פעילות הטרור בסיני נמצא בעיר אל-עריש. בעיר זו, הגדולה בערי סיני )מונה כ-000,051

תושבים(, אבדה לגמרי השליטה של גורמי הביטחון. אנשי השבט הבדווי אל-סווארקה הקימו בה

ארגון טרור סלפי, "אל-תוחיד ואל-ג'יהאד", המזוהה עם ארגון אל-קאעידה, והוא שהיה אחראי

לשורה של פיגועי טרור קשים )מרכז המידע למודיעין ולטרור 2102(. תשתית טרור זו מאיימת

לבסס ישות אוטונומית נפרדת באזור. ככלל, גורמי הג'יהאד העולמי בסיני חותרים להפוך את חצי

האי לזירת פעילות מרכזית.

חצי האי סיני הוא כר פורה לפעילות פלילית ענפה, ובכללה הברחת רכוש, סמים ומסתננים. פעילות

זו הפכה לענף כלכלה משגשג ולמקור פרנסה מרכזי עבור הבדווים בסיני ובדרום ישראל. אך עיקר

הפעילות הפלילית והחתרנית נמצא לאורך גבולה עם עזה באמצעות אלפי מנהרות שדרכן הבריחו

סחורות מסוגים שונים ואף אנשים. הגיעו הדברים לידי כך ששלטון א-סיסי החדש הרס אלפי

מנהרות על מנת לבלום את הטרור שנוהל דרכן.

לכך תורמים תנאי השטח )גבול ארוך ופרוץ עד לאחרונה ואזורים בלתי מיושבים(, אזלת היד של

הרשויות ושיתוף הפעולה בין בני השבטים משני צדי הגבול. איור 91 מציג נתיבי הברחה מחצי

האי סיני )ומירדן( לישראל, שהוברחו בהם כמויות עתק של סמים וכלי נשק )איפרגן 2102, 3102(.

בחישוב גס דובר על סמים קשים וקלים בשווי של יותר מעשרה מיליארד שקל. בנתיבים אלה

RPG

הוברחו עשרות אלפי רובים, אקדחים, תתי-מקלעים, רימונים, לבני חבלה, מוקשים ואף טילי

וסופקו לארגוני פשיעה יהודיים וערביים בישראל, לרבות חמולות בדוויות ערביות בצפון ישראל

ובנגב, בשווי של כמיליארד ש"ח לפחות. טבלה 71 חושפת מספרים של מסתננים שהוחדרו לישראל

באמצעות תעשייה מאורגנת וממוסדת )נתן 1102(. תופעות אלו תרמו להחלטת ממשלת ישראל

להקים מכשול בצורת גדר מערכת לאורך הגבול המשותף עם מצרים ולזרז את הקצאת המשאבים

לשם כך. בניית הגדר עשתה את שלה, ובשנת 2102 היה מספר המהגרים שנכנסו לישראל שלא דרך