החברה החרדית בישראל

מוצאן, בכך שהוקמו בעבורן כיתות נפרדות ולא הותר להן להתערבב עם התלמידות האשכנזיות,

חרף בקשות הוריהן. העניין נדון בכנסת והגיע גם לבג"ץ. האחרון חייב את בית הספר לאחד את

הכיתות, בנימוק כי ההפרדה אינה חוקית וכי היא מבוססת על קריטריון עדתי בלבד. בתגובה אסרו

הורי התלמידות האשכנזיות (חסידי סלונים) לבוא לבית הספר. בג"ץ מצדו הורה על מאסרם בפועל

של ההורים המתנגדים (שיחת השבוע 0102.70.20).

ההחלטה לאסור את ההורים הייתה נקודת שבר והתפרשה על ידי כלל הזרמים החרדים כהתערבות

בוטה של בג"ץ והממשלה בחינוך החרדי. ביום המעצר הצפוי יצאו המוני חסידים, ליטאים וגם

ספרדים, בגיבוי ההנהגה הרוחנית של רוב הזרמים, להפגנות ענק ברחובות ירושלים ובני ברק.

כ-051 אלף מפגינים קראו לא להסכים לשום פשרה ולצעוד לכלא. סבב שיחות בין הרב עובדיה

יוסף, הספרדי, לאדמו"ר מסלונים, האשכנזי, הביאו להסכמי פיוס וחתמו את הפרשה, שביטאה יותר

מכול את כישלון מערכת המשפט ומשרד החינוך להטיל מרות על מוסדות החינוך החרדיים ולכפות

עליהם לקיים את ערכיה הדמוקרטיים של מדינת ישראל (קפלן 0102).

הדרת נשים

בחורף 1102 התפתח בציבור הישראלי ויכוח נוקב סביב סוגיית הדרתן של נשים חרדיות מהמרחב

הגאוגרפי, הציבורי והתרבותי שיש בו נוכחות חרדית גברית מובהקת. הדרת הנשים מושרשת בחברה

החרדית זה עשרות שנים. אולם, משהציבור החילוני התחיל לחוש אותה על בשרו (למשל, בתחבורה

הציבורית האזרחית) עם זליגת המרחב החרדי למרחב החילוני, התחילו להישמע מחאות נגדה

וקריאות להוקעתה. הוויכוח התחיל כשפורסמו באמצעי התקשורת הארצית סיפוריהן של נעמה

מרגוליס בת השמונה מבית שמש שחרדים קיצוניים מעירה ירקו עליה והקניטו אותה משום שלא

הייתה צנועה דיה לתפיסתם. במקרה אחר, טניה רוזנבליט, צעירה ירושלמית הותקפה מילולית על

ידי כ-02 חרדים משום שסירבה לעבור לשבת על הספסל האחורי באוטובוס והתעקשה להישאר

בקדמתו. עם חשיפתם של שני האירועים הללו התלהטו הרוחות: הציבור החילוני תבע לחדול ממה

שכינה קיפוח הנשים, השפלתן והדרתן בשם הדת, והציבור החרדי דרש מהתקשורת ומהחילונים

שלא להתערב בנעשה במרחב החרדי. במרס 2102 דרשו ארגונים לזכויות אדם ואנשים פרטיים

מהרשות השנייה לרדיו וטלוויזיה לחייב את התחנה החרדית "קול ברמה", שסירבה להעלות נשים

לשידור, לאפשר לנשים לדבר ולהקצות להן שעות שידור מיוחדות שבהן יוכלו לבטא את עצמן.

חודש קודם לכן הודיעו תלמידי ישיבות חרדיות כי יסרבו להתגייס לצה"ל, אם תושמע בצבא שירת

נשים. בתגובה גינו בחריפות ראש הממשלה בנימין נתניהו והרמטכ"ל בני גנץ את התופעה של הדרת

הנשים בישראל.