החברה החרדית בישראל

התפתחה למעשה חסידות ברסלב בישראל. בקרב חסידי חב"ד, מספר החסידים שנותרו לאחר

השואה ולאחר הגבלות המשטר הקומוניסטי במזרח אירופה אמנם היה קטן, אך בעקבות בריחת

האדמו"ר לארה"ב עברו לשם מאמיניו וחסידיו ששרדו את השואה ושם גדלה והתפתחה חב"ד,

כפי שמתואר בפרק ההיסטוריה. שתי החסידויות, אך בעיקר חסידות חב"ד, פעלו להפצת ערכיהן

ותפיסתן בקרב כלל הפזורה היהודית בעולם. בקרב חב"ד נתפסת פעילות זו כערך עליון וכחלק

מצוואתו של האדמו"ר האחרון, ר' מנחם מנדל שניאורסון מלובביץ' (ליובאוויטש). הוא עודד את

מאמיניו לפעול בכל קצות תבל כדי להפיץ בקרב יהודים את התורה והיהדות לפי השקפת חב"ד (לוין

8991; ברוד 9991; פרידמן והילמן 2102).

אופיין הייחודי של שתי החסידויות, המדגיש ממדים מיסטיים-קבליים ומטאפיזיים-פנתאיסטיים,

הוביל במרוצת השנים לתפיסה שהאלוהות נמצאת בכל מקום, ולפיתוח מנהגים ייחודיים: התבודדות,

שליחות ברחבי העולם, וגם הפצת התנועה והדת בקרב כל המגזרים בישראל. ההפצה נעשית

באמצעות עלונים, חוברות, קלטות, דיסקים ועל ידי שליחים שעוברים מדלת לדלת וברחובות (ברוד

9991; גודמן 2002, 4002). משנות השמונים התחילה מדיניות זו לשאת פרי: מאות משפחות ואלפי

צעירים הצטרפו (במידה זו או אחרת) במרוצת העשורים האחרונים לחסידות ברסלב ולחסידות

חב"ד. שכונות בדלניות החלו צצות ברחבי הארץ וסביבן הופיעו שירותים נלווים המיועדים לקהילות

אלו (יבנאל, צפת, קרית שמואל, קרית מלאכי ועוד). עם זאת חשוב להבהיר, כי רבים מחסידי חב"ד

וברסלב אינם נוטים להתבדל ומתגוררים בשכונות וביישובים הטרוגניים, אם מתוך רצון להשפיע על

האוכלוסייה הסובבת ואם, אך בעיקר, משום שברוב היישובים לא נוצרו בסיסים קהילתיים מקומיים

מתאימים, ולפיכך כל משפחה פועלת לפי ראות עיניה (ברוד 9991; פרידמן והילמן 2102). מן הראוי

לציין, כי כל החסידויות, להוציא ברסלב וחב"ד, אינן מקבלות לשורותיהן חסידים חדשים, וגידולן

הוא פרי הריבוי הטבעי הגבוה במיוחד. להלן מוצגות החסידויות הדומיננטיות בתוך הזרם החסידי.

. נחשבת לחסידות הגדולה ביותר בארץ ולבעלת העוצמה הרבה ביותר מבחינה פוליטית

חסידות גור

וחברתית בציבוריות החרדית. כוחה בא לידי ביטוי בשליטה כמעט בלתי מעורערת במוסדות אגודת

ישראל. חסידי גור מונים כ-21 אלף בתי אב ויותר בישראל. חסידות זו מאופיינת בפעילות עסקית

ובגישה מעשית, ובקנאות רבה למעמדו ולכבודו של האדמו"ר. ברשות גור ובפיקוחה נמצאת רשת

בתי הספר בית יעקב ורשת החינוך העצמאי. זאת ועוד: חסידות גור, שקנתה לה בציבור החרדי זה

שלושה עשורים תדמית אליטיסטית, שולטת כיום ברבים מגופי התקשורת במגזר החרדי (עיתון

"המודיע", תעשיית הקולנוע החרדי, תעשיית המוזיקה ועוד), ולכן היא גם קובעת ומעצבת את דעת

הקהל החרדי. רבים מחסידי גור משולבים בכלכלה המגזרית והמקומית בעמדות בכירות וניהוליות.

מן ההיבט הפוליטי, חסידות גור, שזוהתה כבעלת הכוח המרכזי במפלגת אגודת ישראל ושנתפסה

כמי שמדכאת את יתר הזרמים במגזר מבחינה פוליטית, נותרה גם כיום בעלת השפעה רבה (שאמנם