החברה החרדית בישראל

החלוקה לארבע חצרות חסידיות היא למעשה חלוקה על בסיס גאוגרפי-תרבותי. לכך יש להוסיף

מאות חסידויות נוספות בגדלים שונים בחצרות ומחוצה להן, כדוגמת צאנז, בויאן, סלונים, בובוב,

קרצ'ניף (קרעטשניף), ערלוי, קאליב, והרשימה עוד ארוכה (תרשים 01). שתי חסידויות המשתייכות

לקבוצה החסידית אך רחוקות בהשקפותיהן ובהתנהלותן מ"הליבה החסידית והחרדית" הן חב"ד

וברסלב. הן שונות במבנה הארגוני והמוסדי שלהן (ללא אדמו"ר מכהן), בזיקתן לחברה המודרנית,

ביחסן למדינת ישראל ולשאלת השטחים שנכבשו במלחמת ששת הימים (7691), במעורבותן בחיים

הפוליטיים ובפעילותן החברתית-דתית בקרב הציבור היהודי בעולם כולו. שתי החסידויות מארגנות

פעילות ענפה של החזרה בתשובה וכך קולטות קהל גדול ומגוון לאו דווקא מתוך החסידות או

מהחברה החרדית. אף על פי ששתי חסידויות אלו נתפסות כיוצאות דופן בהוויה החרדית, הן

נחשבות לחלק ממנה (ברוד 9991; פרידמן והילמן 2102).

: הערכת גודלן של החסידויות המרכזיות בישראל, לפי מס' בתי אב, 0102. מקור: מבוסס על

תרשים 01

הערכות החסידויות, הערכות פרויקט "ארץ החסידות" – אתר העיתון "במשפחה", 1102 וכן הערכות אתרי

חב"ד, גור וברסלב. חלק מהנתונים עובדו ונאספו מכמה מקורות וחוברו יחד. הנתונים מתייחסים רק לישראל

ולא לחסידי אותן חסידויות בחו"ל.

12,000

9,000

8,000 8,000

6,000

1,700 1,500 1,500 1,200 1,000

450

2,000

4,000

6,000

8,000

10,000

12,000

14,000

נדבורנא

בויאן

סלונים

קרלין

צאנז

ברסלב

חב"ד

בעלז

ויז'ניץ

עדה החרדית

גור

בעגה החרדית נהוג לכנות את חסידויות חב"ד וברסלב "חסידויות מתות", שכן משעה שנפטרו

מנהיגיהן בלא להעמיד יורשים, נותרו החסידים "יתומים". מאחר שרוב חסידי ברסלב המקוריים

הושמדו בשואה, הרי הגרעין האותנטי, אלה שהיגרו ממזרח אירופה לישראל, הוא קטן מאוד ומונה

מאות משפחות ספורות. אך עוד לפני השואה התיישבו בירושלים ובצפת כמה משפחות, ומהן