48
כוח ומחלוקות בעניינים הלכתיים ואידאולוגיים וביתר תחומי החיים – חברה, פוליטיקה, תעסוקה,
.)
Rothenberg et al.
חינוך ועוד (כהנר 9002; ליאון 3002, 0102; 0102
ניסיון לאמוד את גודלן של הקבוצות השונות
בחברה החרדית הוא משימה קשה ומורכבת.
הוא תלוי במידה רבה באופן שבו מוגדר "מיהו
חרדי?" ובקריטריונים שעל פיהם נחלקת החברה
החרדית לקבוצות משנה. משרד השיכון, בבוחנו
את צורכי הדיור של האוכלוסייה החרדית
ב-6002, חילק את החברה החרדית בישראל
לפי הזרמים המרכזיים חסידים, ליטאים,
ספרדים, חרדים לאומיים (חרד"לים) ובלתי
מזוהים (שטרן ואחרים 6002) (תרשים 8).
חלוקה זו אמנם מיטיבה לתאר את החברה
החרדית לגווניה, אך חוטאת בכך שאינה
מדגישה כי חלק ממי שמכונים חרד"לים וחרדים
בלתי מזוהים, המוצגים כזרמים נפרדים, מזוהים
למעשה עם אחד הזרמים הקיימים (חסידים, ליטאים וספרדים). על בסיס אותו העיקרון, גם בקרב
החרדים הספרדים ובקרב הליטאים והחסידים יש לא מעט חרד"לים ו/או בלתי מזוהים. כלומר, גם
חלוקה ראויה ועדכנית זו של משרד השיכון אין בה די כדי לשקף נאמנה את גוני החברה החרדית
ואת מורכבותה (תרשים 9) (גורביץ וכהן-קסטרו 4002; הכהן וכהנר 1102; כהנר 9002).
בשנים האחרונות מתפתחים קריטריונים נוספים לחלוקת החברה החרדית לתתי-זרמים. כך למשל
נחלקים החרדים בין "חרדים מקוריים" "לבעלי תשובה", בין "מתונים" ל"קנאים", בין "חוצניקים"
לחרדים "צברים" ובין "סגורים" "לפתוחים" (מודרניים) (חנני 8002; כהנר 9002; פורטנוי 7002).
בתוך החוגים החרדיים ניכרת דינמיקה של "פתיחות מול סגירות", נושא בעל משקל אך עמום, הבא
לידי ביטוי בתחומים כמו תרבות הפנאי, נופש ותיירות, תרבות הצריכה והמותגים, לבוש, היחס
ללימודים אקדמיים, יציאה לשוק העבודה והקמת מוסדות חינוך ייחודיים (כהנר 9002; כהנר ושלהב
2102א; סטולמן 9991; זיכרמן וכהנר 2102).
אופיין של החברות החרדיות הספרדית והאשכנזית הושפע במידה מכרעת מארצות המוצא שבהן
הן התפתחו, מהתרבות ששלטה בהן ומהקשרים שהן קיימו עם קהילות יהודיות אחרות. הדילמות
ההלכתיות שהעסיקו אותן במגוון תחומים (כלכלה ומסחר, תרבות, דיני אישות, חברה ועוד) הצריכו
: התפלגות החברה החרדית בישראל לפי
תרשים 8
זרמים, 0102, מקור: משרד השיכון, צורכי הדיור של
המגזר החרדי, 6002; הכהן וכהנר 1102.
בלתי
מזוהים
10%
ליטאים
29%
ספרדים
21%
חסידים
33%
חרדים
לאומיים
7%