החברה החרדית בישראל

המזרח-אירופית על הזרם הספרדי ניכרת אפוא אם בשל התחנכות של רבים מבני החרדיות המזרחית

בישיבות ליטאיות ואם בשל הפטרונות הפוליטית בעלת האוריינטציה ה"אירופית" על מפלגת ש"ס

בתחילת דרכה (דשן 4991; טסלר 3002; לופו 4002א, 4002ב; ליאון 3002).

זרמים מרכזים בחברה החרדית

. זרם זה, המהווה %92 מכלל החברה החרדית בארץ, מייצג אורח חיים שהתגבש

הזרם הליטאי

בליטא, בפולין ובהונגריה בסוף המאה ה-91 במסגרת הישיבות הגדולות (בראון 1102; לוין 9002;

שטרן ואחרים 6002). הישיבה היא יחידת היסוד – ולמעשה המוסד היחיד – של הליטאים ונועדה

להיות בית היוצר למלומדים גדולים. האידאל של הליטאים הוא לימוד תורה, והיכולת התורנית היא

קריטריון מרכזי למעמד החברתי. העולם הליטאי מאורגן סביב מערכת החינוך והישיבות שלו, וברובו

אינו מחולק לחצרות. עם הישיבות הוותיקות בקבוצה הליטאית נמנות פוניבז', מיר, חברון, בריסק

ואיתרי (פרידמן 1991; שטדלר 3002; שטמפפר 5991, 5002).

במסגרת הקבוצה הליטאית שוררת פתיחות יחסית לחיים המודרניים, הבאה לידי ביטוי בסגנון הלבוש

המודרני יחסית. כמו כן, הליטאים נכונים לאמץ חלק מהרגלי החיים המודרניים. פרנסותיהם – של

מי מהם שמשתלבים בשוק התעסוקה – פתוחות יותר לעולם המודרני ומתרכזות בתחומי העסקים

והמחשבים (גונן 0002, 5002; מלחי 0102). שטדלר (3002), העומדת במחקרה על סוגיית העבודה

בחברה הליטאית, מצביעה על פרדוקס עמוק בין הצורך ולעתים הרצון לצאת לעבודה ובין האידאל

של לימוד תורה, המאפיין את הקבוצה הליטאית. הזרם הליטאי הונהג על ידי גדולי התורה של אגודת

ישראל שצמחו בליטא, והם שקבעו בעבורו את החוקים ההלכתיים והחברתיים (פרידמן 1991). בשנות

השמונים של המאה ה-02, בעקבות עימותים חריפים בתוך ההנהגה בישראל, פרש הרב אלעזר מנחם

ש"ך ממועצת גדולי התורה ומאגודת ישראל והקים את מפלגת דגל התורה, וזו הפכה לנציגה הפוליטית

של הציבור הליטאי בכנסת (הורוביץ 2002; טסלר 3002; קצובר 9991; קפלן ושטדלר 9002). מנהיגיו

שנפטר בחודש יולי 2102 וישב בירושלים ואהרון לייב

של ציבור זה הם הרבנים יוסף שלום אלישיב

Rothenberg et al.

שטיינמן מבני ברק (כהנר 9002; זיכרמן וכהנר 2102; 0102

. זרם זה, המהווה כ-%33 מכלל החברה החרדית בישראל, מקורו בתנועת מחאה

הזרם החסידי

עממית שנוסדה במאה ה-81. החסידות הוסיפה ממד רוחני וחברתי לעבודת הדת השמרנית

והלמדנית. על פיה, האל אוהב את היהודי המאמין ללא קשר לעומק למדנותו, ובזאת היא שונה

בתפיסותיה מהקבוצה הליטאית (אשכולי 8991). עם זאת, אין מדובר בגוש אחיד, כי אם במאות

קהילות הנבדלות זו מזו בטקסיהן ובלבושן, במידת אדיקותן, בעמדתן כלפי נושאים שונים ועוד.

6 עם סיום עריכת הספר נפטר הרב אלישיב, אך המחנה הליטאי נותר מחולק לשתי חצרות והעימות אף הוחרף –

ירושלים, בהנהגת הרב שמואל אוירבך, ובני ברק, בהנהגת הרב שטיינמן