Background Image
Next Page  60 / 162 Previous Page
Information
Show Menu
Next Page 60 / 162 Previous Page
Page Background

59

בעל עוצמה רבה. מרוכזת בו רוב ההנהגה החסידית ונוהרים אליו המוני חסידים מכל קצות הארץ

הזקוקים לעצת רבם. באזורי הפריפריה יושבים רק מקצת מאדמו"רי החסידויות במרחב הישראלי

(כהנר 9002).

פריסת הקהילות החרדיות במרחב הצפוני (מפה 11) מלמדת, כי בריכוזים הגדולים בצפת ובחיפה

נמצא מגוון של קהילות חרדיות שהוא תוצר של התבססות ארוכת שנים בערים הללו, ובייחוד

בצפת, שבה התחילו להתיישב חסידים וליטאים למן המאה ה-81. הקהילות החרדיות הקטנות

בכרמיאל, בחדרה, ברכסים (קהילה גדולה יותר) ובמידה רבה בזכרון יעקב, בנהריה ובקרית אתא

הן בעיקר של ליטאים ושל ספרדים. בטבריה, עיקר האוכלוסייה החרדית משתייכת לחוג הספרדי

(חלק גדול הם בעלי תשובה), למרות שבעבר חיו בטבריה קבוצות חסידיים אשכנזיות, כדוגמת

חסידי קרלין וחסידי סלונים. בחצור הגלילית יש קהילה מבוססת וחזקה של חסידי גור ובמקביל

לה פועלת ביישוב קהילה ספרדית-חרדית, הנהנית מתמיכת תושבי היישוב מסורתיים-מזרחיים.

ביבנאל ובאור הגנוז יש קהילות שונות של חסידות ברסלב. ביבנאל מהווה כיום קהילה זו כ-%04

מכלל תושבי המושבה (כהנר 9002).

במרחב הדרומי, ריכוזי הקהילות הגדולים ביותר נמצאים בנתיבות ובאופקים, ובהם בעיקר קהילות

ליטאיות וספרדיות (מפה 21). הליטאים היו הגרעין שממנו התפתחה הקהילה החרדית ביישוב. היום

הולכת ומתגבשת באופקים גם קהילת חסידי חב"ד. בריכוז החרדי בקרית גת יש מגוון רחב יחסית

של קהילות חרדיות – סימן לריכוז חרדי ההולך ומתבסס. עם הקהילות הבולטות ביישוב זה נמנות

חסידות גור, חסידות חב"ד, חסידות קרצ'ניף (בראשות האדמו"ר מקרצ'ניף בקרית גת), קהילה קטנה

של חסידי סלונים (בקרית גת) וקהילה חרדית-ספרדית שכוחה חזק יותר, בערד. הקהילות החרדיות

בבאר שבע, בירוחם, בשדרות, בדימונה ובאשקלון הן בעיקר של ציבור ספרדי, ויש בהן מעט ליטאים

וחסידי חב"ד. רוב האוכלוסייה החרדית בקרית מלאכי משתייכת לקהילת חב"ד (בתוכה ציבור ספרדי

גדול של בעלי תשובה). בקהילות הקטנות מתגוררים לצד הקהילה הספרדית חסידי סלונים (חזון

יחזקאל) וציבור ליטאי (תפרח) (ליאון 3002; קרימלובסקי 6002; כהנר 9002).

בשני הריכוזים הגדולים ירושלים ובני ברק יש נציגויות ומרכזים של מרבית החוגים והקהילות

החרדיות בארץ (מפה 31). מרכז ההנהגה הליטאית התחלק בין ירושלים לבני ברק: מקום מושבו

של הרב יוסף שלום אלישיב המנוח היה בירושלים, והרב אהרון לייב שטיינמן הוא ראש ישיבת

פוניבז' שבבני ברק. מרכז ההנהגה הספרדית שוכן בירושלים בראשות הרב עובדיה יוסף. כאמור

הקהילות החסידיות ומרכזיהן מתחלקים בין שתי הערים, כך שמרכזי החסידויות הגדולות גור ובעלז

והחסידויות הירושלמיות הקיצוניות (דוגמת תולדות אהרון) נמצאים בירושלים, ומרכז חסידות

ויז'ניץ וחסידויות נוספות – בבני ברק (כהנר 9002).