ההתנגדות לוועדות הקבלה

ההתנגדות לוועדות הקבלה ליישובים קהילתיים קטנים בפריפריה - הכצעקתה?!

הקדמה

ב-42 במרס 1102 אישרה הכנסת את החוק לתיקון פקודת האגודות (מס' 8) התשע"א-1002,

הידוע בשם "חוק ועדות הקבלה ליישובים קהילתיים בפריפריה". לגמרי במקרה אושר חוק

ים על ידי חוגים ליברליים ושמאל

חשוב זה בסמיכות לחוק הנכבה ולעוד כמה חוקים המתפרש

כגזעניים. לגמרי במקרה, הוא אושר בסמיכות למכתב הרבנים מצפת, ללמדך כביכול על

"גזענות" של הכנסת הנוכחית.

יש לדחות ולגנות ניסיון של חוגי השמאל, של עיתון "הארץ", של ארגוני זכויות, מכוני

דמוקרטיה ושלום לחבר חוק חשוב וגורלי זה עם כל החוקים האחרים. בכל מאה שנות

ההתיישבות הציונית בארץ היו ועדות קבלה בהתיישבות – אין זה דבר חדש. החידוש הוא

הניסיון לבטלן, שנעשה לאחרונה על ידי ארגונים אנטי-ישראליים, שהחוגים הנזכרים לעיל

תפסו טרמפ עליהם.

יושבים יהודים בתל אביב, בכפר שמריהו, ברחביה, במרכז הכרמל, מוקפים ב-5.3-4 מיליוני

יהודים אחרים, רחוקים מכל הפסיפס האתני-דתי-עדתי בפריפריה, שותים קפה טוב ומדברים

על דמוקרטיה, זכויות אדם, תחום המושב, גזענות, גטאות – ואין להם שמץ של מושג מה

קורה בפועל ביום יום בנגב או בגליל. אין להם צל של הבנה מהן ההשלכות הגאואסטרטגיות

של ביטול ועדות הקבלה ביישובים קהילתיים קטנים.

ב-11.3.22 פורסמה מודעת מחאה ב"הארץ" – "עצרו את החרפה". ואני הייתי קורא לחתומים

עליה – "הפסיקו עם הצביעות" – חלקכם פשוט בורים ורדודים. מאמר זה מנסה להסביר בלי

כחל וסרק, אך מניסיון מצטבר, מדוע יש לגונן על ההתיישבות בפריפריה באמצעות מכשיר

חשוב זה של ועדות קבלה.

תודה למי שקרא וביקר את מאמרי ולמי שהאיר את עיני לעוד היבטים, שאינם גאוגרפיים.

תודה מיוחדת לאדם יקר שהטריח עצמו והשיב לי במכתב ארוך ומנומק מדוע צדקתי בביקורתי.

דבריו כה שכנעו אותי, עד שהחלטתי להפוך את מכתבו לנספח בסוף העבודה. אני מקווה

שחוברת זו תהיה תרומה קטנה מצדי להדיפת ה"עליהום" מכל עבר והפעם גם מבית, על ביתנו

הציוני במזרח התיכון. תודות לנוגה על העיצוב וההבאה לדפוס ולעפרה על העריכה הלשונית.

ארנון סופר

חיפה מאי 1102