הדרוזים בין עדה לאום ומדינה

124

צה"ל כור היתוך חברתי לדרוזים – האומנם?

בישיבות הממשלה, בישיבות ועדת שרים לענייני ביטחון ובצירופם לשיחות מדיניות. כמו

כן, הגדרת תהליכי שלום שנוהלו בין ישראל למדינות ערב, כחלק מהסדר צבאי, שביתת נשק

או הפסקת אש הביאה לכך שהם התנהלו למעשה על ידי אנשי צבא, או שמידת השפעתם

של אנשי צבא בכל הנוגע להם הייתה רבה מאוד. מגמות אלו, התחזקו גם בעקבות העובדה

שמדינאים רבים מאז הקמת המדינה ועד היום הם קציני צבא לשעבר. ביטוי חשוב נוסף

שמבליט את מעמדו המיוחד של צה"ל ואת יחסה של החברה לשירות בו, נמצא במאפייני

השתלבותם של קציני הצבא במערכות השלטון והמינהל הציבורי (פרי 5891). המעבר

המהיר מהשירות הצבאי למערכות אלו מלמד על קיומם של קשרים הדוקים בין הצדדים

ועל אפשרות לניהול משא ומתן עם הקצינים עוד בהיותם לובשי מדים. השתלבותם בראש

הפירמידה החברתית, הכלכלית והפוליטית לעתים גם מעידה על ההערכה שרוחש הציבור

בישראל לצה"ל ולקציניו. תופעה זו מעוררת שאלות גם לגבי המניעים לשירות הצבאי:

האם השירות בצבא נובע משיקולים אידאולוגיים, במובן של רצון לתרום לביטחון המדינה,

או משיקולי רווח ותועלת, לשם קידום אינטרסים אישיים? שאלה זו מעניינת במיוחד

בהתייחס למניעים של בני המיעוטים הלאומיים שמתגייסים לצבא ובפרט אלה שבוחרים

בקריירה צבאית.

עיצוב יחסי הגומלין בין המגזר הצבאי למגזר האזרחי בישראל והתאמתם למאפיינים של

הסכסוך המתמשך עם מדינות ערב היו אחד האתגרים החשובים שבפניהם עמדה המדינה.

זהו אתגר כפול: ניצול אופטימלי של כוח האדם והמשאבים בעבור הביטחון הלאומי, תוך

התחשבות בשיקולים חברתיים ואחרים, ושימור המשטר הדמוקרטי כדי להבטיח את קיומם

של מנגנוני פיקוח של המערכת האזרחית על הצבא. מכאן קרובה הדרך להתפתחות "תורת

ביטחון כוללנית", שבצד ההיבטים האסטרטגיים והטקטיים שבה יש בה ממדים אזרחיים

מובהקים. הדבר הקנה משמעות חברתית ונורמטיבית מרחיקת לכת לשירות בצבא, והוא

הפך למעין "כרטיס כניסה" חשוב לחברה האזרחית בישראל. ללא "כרטיס" זה, ההשתייכות

לקולקטיב הלאומי של מי שלא שירתו בצבא נתפסת בחלקים נרחבים בציבור הישראלי

במידה רבה כחסומה או מוגבלת.

מחקרים שבדקו את השפעת השירות בצה"ל או אי שירות בו על ההשתלבות בחברה

ובמוסדות השלטון מלמדים שהיא עשויה להתבטא באופנים שונים ומנוגדים (קימרלינג

3991; בן-דור 8991; כהן ובגנו 1002; אמרני 3002; אביבי 7002). לגבי מי ששירתו היא

עשויה להיות גורם מסייע, בעיקר בזכות האהדה הציבורית, אבל אובדן הזמן הכרוך בה

עשוי להתפרש כמכשול. לגבי מי שלא שירתו, היא עשויה להיות גורם מסייע בזכות היכולת

לנצל את הזמן שנחסך למען קידום אישי, ולעומת זאת הדבר עלול לגרור יחס שלילי

מצד חלקים בחברה הישראלית שמייחסים חשיבות לשירות הצבאי. ביטוי ערכי להשפעות