הדרוזים בין עדה לאום ומדינה

122

צה"ל כור היתוך חברתי לדרוזים – האומנם?

במידת חדירותם של הגבולות ביניהם. על פי הבחנה זו, כאשר יחסי הגומלין בין אנשי

הצבא לסביבה האזרחית הם בפיקוח של הדרג המדיני, תוגדר מערכת היחסים כבעלת

גבולות בלתי חדירים; כאשר חל מיזוג בין אנשי הצבא הבכירים לקבוצות חברתיות בתחום

המטרות ומהבחינה הארגונית, היא תוגדר כבעלת גבולות חדירים; כאשר בעלי התפקידים

הבכירים בצבא נתקלים בקשיים לפעול במגעים עם המגזר האזרחי, המערכת תוגדר כבעלת

גבולות מקוטעים (לאקהם 4891). בחינת המקרה הישראלי מלמדת על מערכת יחסים

ייחודית בין צה"ל לחברה הישראלית, שמאופיינת בהיעדר קו תיחום ברור בין שני המגזרים,

בגבולות חדירים ובהשפעה רבה של הצבא על המגזר האזרחי. מאפיינים אלה נוצרו בעיקר

בעקבות יחס מיוחד של החברה הישראלית לצה"ל ולשירות בו, הנשען בין היתר על ערך

רגשי בסיסי בעל חשיבות סמלית ולאומית רבה: "היהודי במדים" כסמל "היהודי החדש",

שמגן על עצמו ועל עמו ומשמש מקור גאווה וביטחון.

היסודות של אופיו המיוחד של צה"ל בחברה הישראלית נקבעו כבר בשנותיה הראשונות

של המדינה. דוד בן-גוריון, ראש הממשלה ושר הביטחון הראשון של ישראל, השפיע רבות

על עיצוב דמותו ועל מקומו ומעמדו בחברה הישראלית. תפיסתו את תפקידו ואת ייעודו

של הצבא הייתה אידאולוגית. הוא ראה בצה"ל אמצעי לקידום המפעל הציוני ולכן הטיל

עליו גם משימות בעלות תוכן אזרחי ולאומי. משימות אלו, שבחלקן סייעו לאזרחים גם

ברמה האישית, חיזקו את האהדה לצה"ל ותרמו להפיכתו למוקד של גאווה ורגש לאומי.

בבסיס האידאולוגיה המצדדת בהטלת משימות בעלות אופי אזרחי על צה"ל עומד הרעיון

שהצבא הוא מרכיב חשוב במערכת רחבה של הביטחון הלאומי, אך לא הבלעדי. בן-גוריון

הבהיר היטב גישה זו:

ייעודו הראשון של צה"ל הוא ביטחון המדינה, אך אין זה תפקידו היחיד. על הצבא לשמש

גם מרכז חינוך חלוצי לנוער בישראל, לאלפי ילדי הארץ והגולה. על הצבא לחנך דור חלוצי

בריא בגוף וברוח, נועז ונאמן שיאחה קרעי השבטיות והגלותיות ויוכשר למילוי ייעודיה

ההיסטוריים של מדינת ישראל מתוך הגשמה עצמית כבונה המולדת ומיישב שממותיה

(בן-גוריון 1791: 18).

אישיותו ומעמדו של בן גוריון הביאו לכך שגישה עקרונית זו הפכה במידה רבה למדיניותן

של הממשלות בישראל (דרורי 0002). לנוכח ההשלכות החשובות הנובעות מההתפשטות

התפקודית של צה"ל על מעמדו ועל היחס כלפי השירות בו וממילא גם על בני המיעוטים

הלאומיים, מובאות להלן כמה דוגמאות למשימות בעלות אופי אזרחי שהוטלו על צה"ל.

משימות אלו, ממחישות גם את הגבולות החדירים בין שני המגזרים ואת הפוטנציאל הרב

להשפעת הצבא על החברה הישראלית:

– צה"ל נדרש למשימות בתחום ההתיישבות. לרעיונות אלה

התיישבות והכשרה חקלאית