הדרוזים בין עדה לאום ומדינה

126

צה"ל כור היתוך חברתי לדרוזים – האומנם?

כיצד תפיסות והסדרים הקשורים למגדר מעצבים גם את היחסים בין מי ששירתו

בצבא למי שלא עשו זאת.

4 4 .

הקשרים בין מגדר לחיי הצבא. קשרים אלה, כפי שהם חקוקים בגופם ובאופיים של

היחידים, מבליטים את השבריריות המהותית של הקשרים ואת הפוטנציאל המתמיד

לשינוי, מאחר שהגוף האנושי והאוטונומיה של הרגשות אינם מובנים לגמרי באופן

חברתי. הכוונה, שהם מניחים מקום לפעולות, לרגשות ולמחוות המצויות במרחק

מסוים מהדימויים התרבותיים או מהמוסדות החברתיים, ובמרחב הזה אנו מוצאים

את אתרי ההתנגדות והנטיות לשינוי (בן-ארי ולוי-שרייבר 1002).

גישה זו תורמת להבחנה בין מי ששירתו בצבא לאחרים, ובמרכזה היחס כלפי יוצאי הצבא

לעומת היחס לאחרים. המאפיינים והמעמד של צה"ל בחברה הישראלית כ"צבא העם"

והיחס לשירות בו אכן באים לידי ביטוי בכך שרוב הציבור הישראלי מפאר את הצבא

ומפתח ערכים על גבורה והקרבה, היוצרים קשר בין אידאלים של גבריות למטרות חשובות

במישור הלאומי. מכאן גם ההשפעה על מדיניות גיוסם של בני מיעוט לאומי לצבא.

יש הרואים בשירות החובה מעין טקס מעבר בעל משמעות חברתית, ובשירות המילואים

התנסות מחודשת בחוויה הצבאית, מעין אישור-מחודש לזהות האזרחית, למקצועיות

הצבאית ולגבריות. לכן, אי שירות בצבא מקבל משמעות מיוחדת, שמקורה במדיניות

מכוונת כלפי קבוצות אוכלוסייה הנחשבת למי שמגלה חוסר נאמנות למדינה. על פי רוב,

נוצר כלפיה יחס שלילי ולעתים אף עוין מצד החברה, שהרי אזרחים אלה אינם משתתפים

בנטל הביטחוני, הנתפס ככרוך בסיכון חיים. מכאן מובנת ההשפעה הרבה שבמדיניות הגיוס

והשילוב של בני המיעוט הלאומי בצבא על מעמדם החברתי, על יחסה של החברה אליהם,

וכפועל יוצא – על מידת השתלבותם במוקדי הכוח במדינה.

ההבחנה בין אזרחים ששירתו בצבא למי שלא שירתו וההשלכות הנובעות מכך הולידה

טענה, שהשירות בצבא מחריף את השסעים החברתיים, בפרט במדינה שנושא הביטחון

הוא מרכזי בה. הטוענים זאת סבורים שיצירת רובד חברתי בעל אפיונים ברורים הזוכה

ליחס מיוחד מצד החברה – חיובי או שלילי – עומדת בסתירה לתפקיד "כור ההיתוך"

שנוהגים לייחס לצה"ל. חשיבותו ומרכזיותו של השירות בצבא בהוויה החברתית בישראל

מעצימות את ההבחנה בין הרבדים החברתיים ועלולות להביא להעמקת השסע החברתי

ואף להבליט שסעים אחרים. הניסיון מלמד כי על פי רוב, מי שלא שירתו בצה"ל נדחקו

לעתים קרובות לשוליים ובמשך זמן רב היו נתונים למגבלות פורמליות ולא פורמליות, כגון

בתחום הזכאות להטבות במסגרת הביטוח הלאומי, בקבלת משכנתאות ובתחום ההשתלבות

במערכות השלטון. גם המעבר המהיר של קציני צבא לתפקידים בכירים באזרחות מחדד את

ההבחנה בין "בוגרי" צה"ל לאחרים.