הדרוזים בין עדה לאום ומדינה

122 / 263

120
צה"ל כור היתוך חברתי לדרוזים – האומנם?
נוקטים צעדים לשם כך ויכולים לממש את שאיפתם, כפי שקרה למשל בחלק משטחי ברית
המועצות לשעבר, עת לאומים שונים, חלקם קטנים יחסית, הקימו מדינות כבר בשנות
התשעים, שנתים-שלוש אחרי התפרקות ברית המועצות.
שאיפות של בני מיעוט לאומי להקים לעצמם מדינה, אם בשטח המדינה שבה הם חיים
ואם בשטח אחר, עשויות להשפיע על אופני השתלבותם בחברה, בצבא ובמוסדות השלטון.
שאיפות כאלו עשויות לעודד אצלם נטייה להתרחק מכל מה שכרוך במוסדות המדינה,
מחשש שמא השתלבותם בהם תתפרש כהזדהות עם המדינה ותסייע לחיזוקה ולביסוסה.
יכול להיות גם מצב הפוך, ששאיפות מדיניות יעודדו את בני המיעוט הלאומי דווקא
להשתלב במדינה שהם חיים בה, אולי כדי להשתלט על מוקדי כוח ולקדם את האינטרסים
של הקבוצה, או כדי להכשיר את חברי הקבוצה בנושאי צבא ומערכות שלטון, כחלק
מההכנות לקראת הקמת מדינתם העתידית.
שינויים ביחסה של החברה הישראלית לשירות בצה"ל
הדיון ביחסה של החברה הישראלית לשירות בצה"ל הוא חלק מנושא רחב היקף שעניינו
יחסי צבא וחברה במשטר הדמוקרטי, ובמרכזו מעמדו של הצבא והשפעתו של המגזר
האזרחי. הדיון מעלה שאלות כגון מהם הגורמים להשפעה הרבה שנודעת לשירות הצבאי
על חיי האזרח ואילו שינויים ותמורות החלים בהתמדה בחברה ובצבא מסייעים להבנת
יחסי הגומלין בין שני המגזרים. מחקרים מדגישים את ההשפעה הרבה שנודעת למדיניות
גיוסם לצבא של בני מיעוטים לאומיים, גם במישור הפנימי וגם ביחסם עם המדינה ועם
קבוצת הרוב השלטת. בהתייחס לתפקידו של הצבא, מקובלת הדעה שברוב מדינות העולם
נוהגים לייחס לצבא תפקידים נוספים על התפקידים המסורתיים של הגנה על ביטחון
המדינה ואזרחיה, והעיקריים שבהם הם:
• בניית הלאום על ידי שילוב של בני קבוצות אתניות שונות בצבא, שהוא מסגרת
המייצרת מטרות משותפות וזוכה להערכה של מרבית התושבים
• טיפוח אופיו של האדם לאזרחות טובה ולנאמנות למדינה וחיזוק יכולתו להתמודד
עם מצבים קשים
• קידום שוויון חברתי בין הקבוצות האתניות שמרכיבות את אוכלוסיית המדינה
יחסה של החברה לצבא ולשירות בו נחלק בין מי שמעלים על נס את חשיבותו כערך חינוכי
וחברתי, למי שמתנגדים לשירות בצבא כחובה חוקית תוך הדגשת ההשלכות השליליות
הנובעות ממנו. לעתים, ההתנגדות לשירות בצבא משמשת עילה פוליטית או מוסרית