הדרוזים בין גאוגרפיה וחברה

117

ההכרה ועל המודעות המצטברת של הזהות המשותפת החדשה, שהחלה להתגבש בקרב הדרוזים,

שנותקו מאחיהם בסוריה ובלבנון. העלייה לרגל למקומות הקדושים מסבירה באמצעות הקשרים

החברתיים, המיתוסים והפולחנים הדתיים את ההרמוניה ואת שיתוף הפעולה בין העולים לרגל.

לאינטראקציה ולהרמוניה זו יש תפקיד חשוב מאוד בחיזוק ובהדגשת הזהות המשותפת של בני

העדה הדרוזית. העלייה לרגל מקשרת בין יחידים, משפחות וקבוצות שונות מיישובים ומאזורים

שונים באמצעות חוויה משותפת, ערכים משותפים, ובסופו של דבר בהרגשת זהות משותפת.

כדי לחוש בהרגשת השותפות דורשת העלייה לרגל לזנוח את הזהויות היום-יומיות, להתעלם מן

ההבדלים ולהדגיש את החוויה המשותפת. מחקרים רבים, שדנו בעלייה לרגל למקומות קדושים

רבים בעולם, הגיעו למסקנה, כי העלייה לרגל יוצרת קשרים של זהות משותפת במערכות חברתיות

הומוגניות ופלורליסטיות כאחד. דוגמה טובה מאוד היא העלייה לרגל של הטמילים-ההינדים ושל

Pfaffenberger

בסרי-לנקה (;652-452 :9791

Kataragama

הסינהלים-הבודהיסטים למקדש

McAlister

1979

אתרי העלייה לרגל הדרוזים מספקים חוויה של זהות ליחידים, הצמאים לזהות כזאת בחיי היום-

יום שלהם. עולי רגל רבים ציינו כי הם מבקרים במקומות הקדושים כדי להשתחרר מלחצים שונים

במבנה החברתי הכפרי, ומחפשים בהם הגשמה עצמית וחוויה חברתית (זהות משותפת) שאינה

קיימת, בדרך כלל, בחיי היום-יום הרגילים. הקשרים החברתיים, הרגשת הסולידריות וחוויית הזהות

המשותפת מבליטים את חשיבותה של העלייה לרגל למקומות הקדושים בתהליך בניית האומה,

Turner

העדה, או המיעוט האתני הדרוזי. לממצאים דומים הגיעו גם חוקרים אחרים כטורנר (

4791), שהתייחס לעלייה לרגל כאל מכניזם קיומי למערכת החברתית, במיוחד בקרב חברות פרה-

(3791: 312) שטען, כי בהודו הייתה לעלייה לרגל

Bhardwaj

תעשייתיות, חקלאיות וכפריות, וכן

חשיבות מיוחדת בתהליך בניית האומה ההודית.

לדעת כותב מאמר זה ישנם תנאים, המעכבים את הגשמת מלוא פוטנציאל האינטראקציה של

העלייה לרגל למקומות הקדושים. חלק מתנאים אלה נובעים מן המתח החברתי הסמוי בין דתיים

לחילוניים, ובמידה מסוימת בין חלק מן היישובים ואפילו בין חלק מאזורי ההתיישבות הדרוזית

בארץ. עם זאת, קיימים גורמים חשובים אחרים, התלויים ישירות באופי החברה הדרוזית הכפרית,

המסורתית והשמרנית, המשפיעים על המשך העלייה לרגל למקומות הקדושים הדרוזים, וממשיכים

להיות מקומות מפגש ואינטראקציה בין בני העדה הדרוזית מכל היישובים ומכל האזורים בישראל.

לסיכום, פרק זה בוחן את העלייה לרגל בקרב הדרוזים, את מעמדם והעדפתם של אתרי העלייה

לרגל ואת תפקידם של המקומות הקדושים כמקומות מפגש של העולים לרגל. המאמר מנתח גם את

הסיבות, המטרות והדינמיקה של העלייה לרגל של הדרוזים בישראל.