הדרוזים בין גאוגרפיה וחברה

112

shamanism, aura healing/cleansing, reflexology, gem remedy diagnosis, and

shiatsu massage

הדינמיקה של העלייה לרגל

חוקרים מתחומי הגאוגרפיה והאנתרופולוגיה מתעניינים בדינמיקה של העלייה לרגל למקומות

קדושים ובסוגיות רבות, כמו הגורמים המשפיעים על תנועת העולים לרגל, על היקפה ועל כיוונה

ואופן השפעתה על הסביבה ועל החברה.

(6791) חקר וניתח דגמי נסיעה של מבקרים קנדיים לאתרים מורמוניים קדושים, ומצא

Gurgel

כי למרחק ולגורמים סוציו-אקונומיים יש השפעה רבה על מספר המבקרים באתרי העלייה לרגל.

(8791) ניסו להסביר את הדגם המודרני של החאג' למכה באמצעות

Rowley and El-Hamdan

(9791) מודל של רגרסיה רבת משתנים,

Shair and Karan

מודלים סטטיסטיים. בעקבותם, פיתחו

שהסביר את הדגם המרחבי של החאג'.

Marx

חוקרים רבים אחרים בחנו את הקשרים החברתיים בקרב העולים לרגל במקומות הקדושים.

(7791), שחקר את השפעתה המקומית של העלייה לרגל למקדשים על המודעות הקבוצתית של

הבדווים בסיני, מצא, כי העלייה לרגל יוצרת סדר חברתי חדש ומחזקת את המודעות הקבוצתית

(3791: 371), שחקר את השפעתה הלאומית של העלייה לרגל למקומות

Bhardwaj

שלהם. גם

הקדושים העיקריים על הזהות הלאומית בהודו, הגיע לממצאים דומים. אנתרופולוגים רבים כגון

(7891), שבדקו את הדינמיקה הקבוצתית ואת הקשרים

Sallnow

(9791) ו-

Pfaffenberger

החברתיים בקרב העולים לרגל, הבחינו כי בקרב הקהילה הזמנית, הנוצרת מן הקבוצות השונות של

Morinis

עולי הרגל באתרי העלייה לרגל, נוצרים קונפליקטים יותר מאשר הרגשת שייכות לקבוצה.

(4891: 942) לעומתם, רואה בעלייה לרגל תהליך אינדיבידואלי ולא תהליך חברתי, ומפנה את

תשומת הלב לשאיפות האינדיבידואליות של העולים לרגל, ומתייחס בעיקר לאמונותיהם של עולי

הרגל לאתרים חילוניים.

דינמיקת העלייה לרגל של הדרוזים, המוצגת במאמר זה ובשלה הובא הדיון שלעיל, מתמקדת

בסוגיות הבאות: תדירות העלייה לרגל, מועדי העלייה לרגל והאינטראקציה בין העולים לרגל.

תדירות העלייה לרגל

הגידול בתדירות העלייה לרגל לאחר קום המדינה והתפתחותם של המקומות הקדושים האזוריים,

ובמיוחד הארציים, הם תוצאה של שלושה סוגי שינויים, שהתרחשו בחברה הדרוזית בארץ: שינויים

כלכליים-תעסוקתיים, שינויים במעמד המיעוט הדרוזי בישראל ושינויים פיזיים במקומות הקדושים.

השינויים הכלכליים-תעסוקתיים, שהתרחשו ביישובים הדרוזיים, הביאו לשינוי דפוסי התעסוקה,

לעליית רמת החיים, להגדלת מספר שעות הפנאי ולעלייה בשיעור משקי הבית המחזיקים ברכב