הדרוזים בין גאוגרפיה וחברה

116

כאמור לעיל, ציינו %52 מהמרואיינים שהם עולים לרגל למטרות חברתיות ועדתיות, כלומר בעיקר

כדי לפגוש בבני העדה מיישובים אחרים. אותם עולי רגל דיברו על חשיבות המפגשים במקומות

הקדושים לחיזוק הקשרים בין בני העדה מכל היישובים ומכל האזורים. קשרים חברתיים רבים

וקשרי חברות נוצרו בין עולי הרגל במקומות הקדושים. קשרי החברות וההיכרויות בין בני נוער

צעירים ומבוגרים מיישובים שונים הביאו בחלק גדול מן המקרים לקשרי נישואין בין-יישוביים

ובין-אזוריים, אם כי אין בנמצא מידע ונתונים רשמיים מדוייקים על היקף התופעה.

במטרה לצמצם את התופעה של מפגשים אלה, החליטה ההנהגה הדתית של העדה למנוע את הלינה

ושהייה ממושכת, העולה על יממה אחת, במקומות הקדושים. החל מאפריל 6991 נאסר על עולי

הרגל להתאכסן באתרים הקדושים. עד אז נהגו מטיילים, עולי רגל בודדים ומשפחות גרעיניות רבות

של עולי רגל, לבקר באתרים הקדושים ולשהות בהם ימים אחדים.

קשה מאוד לענות על השאלה הנוספת שהועלתה בראשית סעיף זה: "האם אכן חשים עולי הרגל

בזהות דרוזית משותפת באתרי העלייה לרגל. אולם יש לציין, כי מרבית המרואיינים במקומות

הקדושים טענו, כי העלייה לרגל מחזקת את הסולידריות ואת הרגשת השייכות האתנית לעדה

הדרוזית. המשכיות העלייה לרגל והמשכיות המפגשים החברתיים במקומות הקדושים השפיעו על

: עולים לרגל דתיים בחג נבי שועיב, 52 אפריל 5002

איור 42