חוק שירות הביטחון הכללי – אנטומיה של חקיקה

נושא נוסף שהוכנס בסופו של תהליך החקיקה, נושא בעל אופי מינהלי אך רב חשיבות,

מאפשר לשירות לחרוג מכללי התקשי"ר ומהוראות שירות המדינה הרגילים בענייני

212

ארגון וניהול כוח אדם.

נקודות הראויות לציון

: החוק מחייב בסופו של דבר קביעת תקופת כהונה קצובה של חמש

ראש השירות

שנים עם אפשרות להארכה של שנה לכל היותר, "בנסיבות מיוחדות" בלבד )סעיף 3(.

מהן אותן נסיבות מיוחדות? ניתן לשער כי לשון החוק סובלת הן נסיבות חיצוניות

לשירות )כגון מצב חירום( והן פנימיות )כגון, היעדר מועמד ראוי למילוי התפקיד

וחוסר זמן לאיתור מועמד ראוי או להכשרתו לכהונה(.במבחן המציאות בעתיד חשוב

יהיה להקפיד על כך שהנוסח העמום לא ישמש למטרות שלא לשמן נועד.

: במסגרת סעיף הכפיפות של השירות ומיקומו במערך הממשלתי

סעיף הממלכתיות

213

סקה שלא הופיעה בהצעת החוק:

)סעיף 4( הוכנסה במהלך הליכי החקיקה הפ

"השירות יפעל באורח ממלכתי; לא תוטל על השירות משימה לשם קידום אינטרסים

מפלגתיים-פוליטיים". יש כאן הנחיה כפולה, חיובית ושלילית, לשירות עצמו ולגורמים

סקה, שאינה מופיעה בחקיקה שנוגעת לארגונים ממלכתיים אחרים,

שממונים עליו. הפ

תמוהה משהו ואולי אף "מעליבה". ייתכן שיש להבינה על רקע ההיסטוריה הרחוקה

של השירות, לאחר קום המדינה, אז נחשב השירות לחלק מהכוחות הפוליטיים.

המרכיבים הללו הוספו בכנסת ולא

214

חבלה וחתרנות בסעיף הייעוד והתפקידים

הופיעו בהצעת החוק. לכאורה הם מיותרים, שכן שחבלה נחשבת ללא ספק לפעולת

טרור, וחתרנות נכללת במסגרת איומי טרור. עם זאת, ההבהרה שהוסיפו חברי הוועדה

המשותפת נראית סבירה במיוחד נוכח עמימותו של המונח חתרנות והחשש שהיעדרו

בחוק יביא לפרשנות מצמצמת של פעילות השירות.

: בסעיף ייעוד השירות

סינון ביטחון למועמדים לשפיטה והשימוש בפוליגרף

סקה המסייגת את הגדרת השופטים

ותפקידיו הוכנסה בשלבי העבודה בכנסת הפ

הסיוג בא בעקבות בקשת הנהלת בתי המשפט לאפשר

215

"למעט מועמדים לשפיטה".

212 סעיף 2)ג(.

312 אם כי הרעיון עלה לראשונה כבר בעבודת צוותי ההיגוי, הערה 67 לעיל.

412 סעיף 7)א(.

512 סעיף 7)ב()3(.