חוק שירות הביטחון הכללי – אנטומיה של חקיקה

לבעיית החקירות; אחרים חשבו כי אין זה ראוי למדינה דמוקרטית לחוקק חוקים

מסוג זה כלל, וכי על רשויות החקירה להתאים את עצמן למציאות משפטית, ערכית

ומוסרית זו. בהקשר זה גם נטען כי הסדרים משפטיים שיאפשרו חקירה שיש בה

משום הפעלת לחצים כלפי הנחקר הם מוצדקים, אם בכלל, רק במסגרת של הוראת

שעה, ולא כחקיקה לדורות.

כך או אחרת, העמימות ההשקפתית והעדר הוודאות בהערכת המצב המשפטית הוליכו

למסקנה המעשית, כי מוטב שאת סוגיית החקירות יהיה אפשר לנווט באופן עצמאי

ובנפרד מחוק השב"כ, בין היתר גם כדי שמהלכי החקיקה כשלעצמם לא ישפיעו באופן

שלילי על ההשקפה המשפטית בבית המשפט ובציבור. הטעם השלישי היה שנושא

חקירות הסיכול איננו בלעדי לשירות בלבד ושהסדרתו במסגרת חוק השירות עשויה

להותיר גופי מודיעין אחרים )בעיקר המודיעין הצבאי( העוסקים בחקירות בעלות

אופי איסופי או סיכולי דומה ללא תשתית משפטית מוצקה דיה.

כל אלה הובילו לכך שההצעה הכחולה לא כללה את נושא החקירות. הטיפול הוסט

למסגרת של יוזמת תיקון של הפקודה למניעת טרור. אחד הנוסחים שהוצע במסגרת

זו, בדומה לזה שגובש קודם לכן במהלך העבודה המשותפת במשרד המשפטים )ואשר

הופיע בפרסום המשרד(, דיבר במפורש על סמכותו של חוקר במקרים המתאימים

"להשתמש... גם באמצעים שיש בהם משום הפעלת לחץ על הנחקר", אם התמלאו

נוסח אחר, מעודן ועמום יותר, דיבר על סמכות

209

התנאים וקיימת ההצדקה לכך.

החוקר לנקוט "אמצעי חקירה הדרוש באופן מיידי להשגת מידע חיוני לשם מניעת

סכנה מוחשית של פגיעה חמורה בביטחון המדינה, בחיי אדם, בחירותו או בשלמות

גופו, ובלבד שנקיטת האמצעי היא סבירה בנסיבות העניין לשם מניעת הפגיעה ואין

דרך סבירה אחרת בנסיבות העניין להשגתו המיידית של המידע". נוסח ממין זה נקט

טכניקה של הפיכת סעיף הגנת הצורך שבחוק העונשין )שעליו סמכה ועדת לנדוי(

, עמ' 47-67. פרטי הדיונים על הנוסח המועדף להסדרת עניין החקירות הם נושא מעניין

עבודת הגמר

209

כשלעצמו: ההתלבטות הייתה, ראשית, בין חוק מסמיך לבין חוק שנותן הגנה לעובד השירות; שנית, בין

נוסח שנוקב במפורש את המונח "לחץ" לבין נוסח שאינו מזכיר את המונח מפורשות אך סומך על פרשנות

בית המשפט. החשש היה כי אי נקיטת המונחים המפורשים בחקיקה ראשית עלולה להוביל בבית המשפט

לפרשנות מצמצמת שלא תאפשר הפעלת הסעיף באופן מעשי, ולתוצאה שהיא בבחינת גם לאכול את הדגים

הבאושים וגם להיות מגורש מן העיר. מכל מקום, מיד בתחילת הדיונים במשרד המשפטים בראשות השר

דוד ליבאי הוחלט כי אין מקום להסתפק בהפניה סתמית לכללים, כהצעת השירות, אלא יש לקבוע בחוק

את אמות המידה העקרוניות למקרים שבהם מותר להפעיל לחץ בחקירה. מרגע שהנוסח המפורש עלה על

הכתב וזכה לפרסום תקשורתי, החלה המתקפה הציבורית עליו, לרבות בזירה הבינלאומית. ייתכן שהליכה

, שהיה עמום יותר, הייתה מונעת זאת.

נוסח השירות

על פי