חוק שירות הביטחון הכללי – אנטומיה של חקיקה

מכל מקום, חיסיון החומר, הכפוף למנגנון של מסירה על פי החלטת היועץ המשפטי

לממשלה, ראש השירות וּועדת הכנסת לענייני השירות, אמור לחול לא רק על תחקיר

מבצעי במשמעותו המקובלת, אלא על כל הליכי בירור פנימי, בדיקה, דוח קצין בודק

וכיו"ב.

אשר לעניין הגבלת חופש ההתאגדות, הנושא עלה במהלך הדיונים הפנימיים בשירות,

אך בסופו של דבר לא מצא את מקומו במפורש בהצעת השירות, משני טעמים

עיקריים. האחד, היעדר תחושת בעייתיות אמיתית בהקשר זה, שכן למעט מקרים

ספורים בהיסטוריה של השירות של כוונות להתארגנות עובדים )שלא מומשו בפועל(,

הבעיה נותרה בעיקר במישור התאורטי; הטעם השני נעוץ בהנחה דאז, שלפיה

ההסדרים שהיו קיימים במסגרת חוק שירות המדינה )משמעת( יחד עם הוראות

מסוימות בהצעת השירות שנוגעות להגבלות עובדי השירות )סעיף 71( עשויים לספק

את התשתית המשפטית להשגת המטרות לעת מצוא. במהלך העבודה המשותפת

התברר כי למען הסרת ספק משפטי לגבי המוצקות של ההסדרים הנ"ל בעידן חוקי

211

היסוד, מוטב להכניס את הדברים במפורש להצעת החוק, וכך נעשה.

נושאים מהותיים שנוספו לאחר הצעת החוק – נתוני תקשורת

וגמישות ניהולית

באורח לא מקובל בדרך כלל בהליכי חקיקה, במהלך העבודה בכנסת הוספו לנוסח

החוק שני נושאים שלא הופיעו בהצעת החוק, וממילא לא בהצעת השירות, נתוני

התקשורת ומתן יכולת לגמישות ארגונית עצמאית לשירות.

סעיף נתוני התקשורת )סעיף 11( נולד נוכח התקדמות היכולות הטכנולוגיות והשתנות

המציאות הכלכלית והמשפטית במשק הישראלי. עם התקדמות תהליך ההפרטה של

בזק, חברת התשתית לתקשורת, והעברת נתחים מהשליטה בה מהממשלה לגורמים

פרטיים )תהליך שבינתיים כבר הושלם( ובצדה התפתחות משק חברות הסלולאר

הפרטיות, עלה הצורך בגישה חוקית למאגרי המידע שברשות החברות הללו. בהיעדר

חקיקה נדרשה הסכמת החברות הללו, וחוקיותה של זו הייתה מוטלת בספק נוכח

פגיעה פוטנציאלית בצנעת הפרט של מנוייהן. ההסדר החוקי שנקבע היה ייחודי

ומקורי לעומת מה שהיה מקובל בעולם אותה עת והוא משתמש במודל של האזנת

סתר בשינויים המחויבים.

112 בסעיף 91)ב( להצעת החוק; סעיף 02 לחוק.