נוער ובוגרי משגב לאן?

ועקב פרוץ מלחמת ששת הימים. למרות המיתון קמה כרמיאל ועוד ארבעה יישובים

על גבול לבנון: זרעית, שתולה, נטועה ובירנית. בגליל התחתון הוקמו יודפת ואחריו

המושב חזון.

בשנות השבעים, לנוכח הקשיים ביישובים היהודיים, הפער הדמוגרפי בין יהודים

לערבים, פעולות טרור קשות שמקורן מלבנון (פיגוע בקרית שמונה ומיד אחריו במעלות

במאי 4791, בכפר יובל ב-5791, פיגוע כביש החוף במרס 8791 ומבצע ליטני שבא אחריו),

ואם לא די בכך – התערערות היחסים בין האוכלוסייה היהודית לזו הערבית בגליל –

אולי עקב תחושת עוצמה במגזר הערבי, בין היתר כתוצאה של מלחמת יום הכיפורים

3791, הבינו מקבלי ההחלטות שיש להגביר את העשייה בגליל. באותה תקופה רווחה

במוסדות הדעה כי קיים תהליך מדאיג של השתלטות ערבים על קרקעות המדינה,

בעיקר על ידי בדווים בגליל התחתון ודרוזים ברמת תפן (סופר ופינקל 8891). הותוותה

תוכנית פעולה מואצת, ובשלב הראשון טיפלה בהקמת אזורי תעשייה בין-עירוניים

בקרבת הערים המרכזיות בגליל. האתרים המרכזייםשתוכננו היו ברמת תפן, במחניים

ובאזור צומת גולני. אלה נתנו פתרון לערים המרכזיות מעלות, נהריה, צפת וטבריה.

בהמשך תוכננו אזורי תעשייה בכרמיאל, בציפורי ובעין דור (נעורה). במקביל לפיתוח

אזורי התעשייה הוחלט להמשיך במאמץ ההתיישבות על ידי הרחבת גושי התיישבות

קיימים והקמת חדשים: גוש שגב, תפן, וגוש צלמון (מפה 4).

ב-03 במרס 6791 היו אירועים קשים שלימים נקראו יום האדמה. ערביי הגליל והצפון

חששו מאוד מהתכנית המואצת לפיתוח הגליל על משמעותה הדמוגרפית ועל הפקעת

הקרקעות שנבעה ממנה, בעיקר באזור כרמיאל ונצרת. ביום זה הוכרזה שביתה

כללית, ובמהלכה אירעו הפגנות אלימות. בעת פיזורן נהרגו שישה צעירים ערבים.

בהמשך, עם המהפך בשלטון בשנת 7791, שבו עלה הליכוד לשלטון, החל תהליך נוסף

של הקצנה בקרב ערביי הצפון. חלקו נבע מהזדהות עם ערביי השטחים וחלקו ניזון

מן האשליה של אוטונומיה אפשרית בעבורם, בעיקר בקרב הקבוצה המשכילה, ועוד

יותר אחרי חתימת הסכם השלום עם מצרים ב-9791. בשנים 7791-9791 הוסט מרכז

הכובד מהתיישבות ופיתוח בגליל להתיישבות בשטחים (ביהודה, שומרון וחבל עזה).

הגליל המשיך לאבד תושבים יהודים.

האירועים בגליל מזה והמאמץ הלאומי לטובת השטחים הכבושים מזה דחפו את

ראשי המחלקה להתיישבות של הסוכנות היהודית, שרובם היו אנשי מפא"י, להפנות

את תשומת הלב הלאומית בחזרה לגליל. רענן וייץ, ראש המחלקה להתיישבות של