נוער ובוגרי משגב לאן?

בעתיד יישובי קבע" (סופר ופינקל 8891: 21). ההצעה קרמה עור וגידים, והמפעל,

שתוכנן על ידי המחלקה להתיישבות של הסוכנות היהודית, אושר לביצוע ב-03

באפריל 9791. יעד התוכנית היה הקמת 03 מצפים בגליל בתוך שמונה חודשים (מפה

5). גורמים ומוסדות שונים היו שותפים להקמת המפעל, כל אחד עם יעדיו שלו. למרות

זאת אפשר לזהות חמישה יעדים מרכזיים למפעל, גם אם לא צוינו ישירות ככאלה

בעת ההקמה:

– הגדלת שטח הקרקעות שבידי האוכלוסייה היהודית

יעד מרחבי טריטוריאלי

ובלימה של השתלטות האוכלוסייה הערבית על קרקעות המדינה על ידי נוכחות

יהודית בגליל. יעד גאופוליטי לא מוצהר היה מניעת רצף טריטוריאלי ערבי בגליל,

באמצעות הקמת גושי התיישבות יהודית כטריזים בין-גושים ערביים. אישור לכך

נמצא בתוכנית המגירה של המחלקה להתיישבות ב-8791 ("החוברת הצהובה").

כל היישובים המתוכננים היו בין הרצפים הפיזיים של היישובים הערביים בגליל

התחתון.

– היה ברור מתחילה כי הקמת המצפים לא תפתור את בעיית הדמוגרפיה

יעד דמוגרפי

היהודית בגליל, והמטרות שהוגדרו בתחום זה היו:

•שיפור מאזן ההגירה היהודי בגליל על ידי הגירה מאזורים אחרים בארץ

•סיוע בפתרון בעיית דור ההמשך של מושבי הגליל

•משיכה וקליטה של עולים חדשים ליישובים

שני היעדים הנזכרים היו יעדים מרכזיים ומוצהרים של התוכנית, ואלה הנזכרים

בהמשך היו יעדי משנה נוספים:

– הקמת יישובים כפריים לא סטנדרטיים, שאינם

הקמת צורות התיישבות חדשות

על בסיס חקלאי, כמענה לצורך שהעלו התושבים בשטח.

– עיבוי גבול הלבנון (בגזרה לא התגוררו כלל ערבים ישראלים).

בתחום הביטחוני

– שינוי בסדרי עדיפויות הממשלה על ידי התמקדות בגליל, אל מול

בתחום הפוליטי

הדגש שהיא שמה על התיישבות רבתי ביהודה ושומרון (זאת על פי תפיסת עולמה של

מפא"י, לימים המערך ואחר כך העבודה, מפלגה שרענן וייץ נמנה עם חבריה (ליפשיץ

ולוי-יון 2991: 4‑181). רוב היישובים באזור הגליל שהוקמו במסגרת מפעל המצפים