נוער ובוגרי משגב לאן?

השוליים הלאומיים

החלק השני המרכיב את שטח המדינה הוא תחום השוליים הלאומיים. הוא מוגדר

כ"כל האזורים בשטח המדינה, אשר אינם נכללים בתחומי הגלעין הראשי (שחר 2991).

סביבתו נשענת לצורכי היום-יום על גלעיני המשנה או על מרכזים קטנים יותר.

בדרך כלל, אזור השוליים הלאומיים גדול יותר מאזורי הגלעין, אך האוכלוסייה בו

קטנה משמעותית מזו של הגלעין. מיעוט האוכלוסייה באזור השוליים עלול לשקף

מצב שבו מלכתחילה תנאי השטח הטבעיים קשים במיוחד ולכן לא התפתחו (מדבר,

אקלים קר, ביצות, הרים גבוהים ויערות). מעצם הימצאותם בשוליה הגאוגרפיים

של המדינה אזורי השוליים נגישים פחות, הן בינם לבין הגלעין הן בינם לבין עצמם,

ומכאן מיעוט ההזדמנויות בתחומי הכלכלה, התעסוקה, החברה והתרבות. כל אלה

גורמים לתחושת ניתוק של אזורים אלה מהגלעין הראשי ומגלעיני המשנה. פער זה

הוא תופעת יסוד ביחסים שבין גלעין לשוליים. הדלילות היחסית של אוכלוסיית

אזורי השוליים ומציאותם של מיעוטים שם הייתה בתקופות שונות של ההיסטוריה

מקור קבוע לסכסוכים ולניסיונות השתלטות מצד מדינות שכנות, שלעתים התגוררה

בהן אוכלוסייה דומה לזו שבשוליים. כיום, מציאות זו דוחפת בני נוער רבים לנטוש

את השוליים בכיוון המרכז, תופעה המגבירה את הפערים שתוארו.

מדינות רבותמכירות בפער זה ונוקטותמדיניותמרחבית פעילה כדי לסגור אתהפערים

הבין-אזוריים בין המרכז לשוליים מחשש לפגיעה ביציבותן הפוליטית ובהתפתחותן

הכלכלית (ביסטרוב וסופר 6002: 31). להלן דוגמאות לאי-שקט ולתנועות אירידנטיות

בשוליים הלאומיים של ארצות שונות:

. 1 1 מרד הכורדים בטורקיה ובעיראק בעיקר באזור הגבולות של טורקיה, עיראק,

איראן וסוריה, שכל אחת ממדינות אלו חשה מאוימת ממנו. הכורדים מתגוררים

בשוליים הלאומיים של כל ארבע המדינות.

. 2 2 השיעים בלבנון שחשו קיפוח בהיותם תושבי הפריפריה ומנסים להשתלט על

המדינה כולה.

. 3 3 המרד בצפון אירלנד נגד השלטון המרכזי בלונדון.

. 4 4 התפרקות ברית המועצות ויוגוסלביה באופן שמדינות השוליים היו הראשונות

שהתנתקו ממדינת האם.