מקום לזיכרון

גאוגרפיקה

נימוקי השופטים בתחרות לעיצוב מצבת הקבר של ביאליק לא תועדו בפרוטוקול,

אבל ניתן להניח כי לתכניתם של מוקדי וציפר היו שני יתרונות: ראשית, התכנית ייצגה

את אחת משתי החלופות שהציע רוקח, ושנית, מבחינה עיצובית המצבה של ביאליק,

הגדולה יותר בממדיה, התייחסה באופן ברור למצבת ארלוזורוב הסמוכה. על הדמיון

בין שתי המצבות עמד בשעתו כתב בעיתון דבר כשדיווח על האזכרה לארלוזורוב

ב-6391: "המצבה הנמוכה והצנועה [...] מצטרפת [...] עם שכנתה מצבת חיים נחמן

104

ביאליק הדומה לה במבנה אך גבוהה ממנה במקצת".

המצבה על קברו של ביאליק עוצבה בצורת גוש אבן מלבני, הבנוי מארבע אבנים,

האבן נחצבה בסביבת מוצא וסותתה

105

05.1מ'.

x0.75x0.75

שממדי כל אחת מהן

סיתות דק. כמו למצבת ארלוזורוב, גם למצבת ביאליק הובילו שלוש מדרגות אבן

וגם בה שולבה צמחייה. בין גוש האבן התלת-ממדי לרצפת האבן נשתלו צמחים, לפי

המלצתו של יעקב פיכמן בדיון הוועדה של אגודת הסופרים (שנזכר לעיל), שביקש

כי סביב המצבה יישתל ירק, כדי שלא "תוקם ותוזנח בעירומה האפרורי". שמו של

401 דבר, 11 ביוני 6391, עמ' 11.

501 דבר, 12 ביולי 5391, עמ' 1.

מצבות ארלוזורוב, אחד העם וביאליק, 6391, ספר האישים