מקום לזיכרון

גאוגרפיקה

מעל חדר הזיכרון נועד, ככל הנראה, ליצור אסוציאציה חזותית לביתו של המשורר.

גליקסברג טען, שיש למצוא דרך ביניים, וכי רצוי שהמצבה תהיה "צנועה, ברוח

מסורתית ומודרנית כאחת". ברוידס סיפר עוד, כי בישיבה נוספת התקבלה הצעתם

של מינור וגליקסברג. התכנית לא נשמרה. במאי 5391 תיאר כתב דאר היום את מראה

הקבר הזמני של ביאליק:

במקום המכובד שבו טמונים מיטב בנינו הנה קברו של ביאליק: גל אדמה ששקע,

בלי פרח ובלי ירק. עלי העלים שנבלו עושים רושם כי עזוב הוא הקבר ומלוכלך

התל הקטן המכסה מתחתיו את בחיר העם. לא צורת ערוגה סימטרית לו, תל עפר

הוא זה שנזרק מתוך היסח דעת אגב חפירת יסוד.

בשעה שנכתבו דברים אלה כבר היה מהלך הקמת המצבה בעיצומו. יוזמתה של

אגודת הסופרים ביטאה אומנם מחויבות לזכרו של ביאליק, אך את מהלך הקמת

המצבה הובילה עיריית תל אביב בשיתוף עם הסוכנות היהודית והוועד הלאומי, שאף

מועצת העיר אישרה את הרכב חבר השופטים

לקחו חלק במימון הקמת המצבה.

בתחרות הפומבית להקמת המצבה: הרמן שטרוק, קרל שוורץ ושושנה פרסיץ.

בראשית אפריל 5391 התפרסמה ההכרזה על התחרות, בלא ציון הנחיות מפורטות

למשתתפים. בין ההצעות שנשלחו לתחרות הייתה הצעתו של נחום גוטמן, ששהה אז

בדרבן, דרום אפריקה. גוטמן שלח שני שרטוטים (שלא נשמרו) ומכתב הסבר, שבו

הבהיר את הרעיון הצורני: "הסמלים של אבן המצבה בציורי מסמלים את שירתו של

ביאליק. חזק כארי וצח כיונה. על סמלים אלה באה הסכמתם של ביאליק ורבניצקי

100

כאשר נעשו בשביל כריכת ספר כתבי ביאליק".

עשר הצעות הוגשו לתחרות הפומבית לעיצוב מצבת הקבר של ביאליק. חבר השופטים

כשבוע לאחר

101

בחר פה אחד בתכניתו של הצייר ומעצב התפאורות משה מוקדי.

102

שנודע לו שזכה בתחרות, הודיע מוקדי לעיריית תל אביב שעקב נסיעתו לחו"ל,

הוא יפקיד את מלאכת הוצאתה לפועל של תכנית הקמת המצבה בידי הפסל משה

79 ש' בן-ישראל, "שביבים מפנקס-רפורטר", דאר היום, 61 במאי 5391, עמ' 2.

89 א' קפלן לי' רוקח, 61 ביולי 5391, אהת"א, 4673‑4.

99 ידיעות עיריית תל אביב תרצ"ד-תרצ"ה, עמ' 051.

001 נ' גוטמן לוועדת ביאליק, 91 באפריל 5391, אהת"א 4673‑4.

101 דוח חבר השופטים, 5 במאי 5391, אהת"א 4673‑4.

201 מוקדי נסע לווינה לגייס כסף להקמת בית הבימה: דאר היום, 11 ביולי 5391, עמ' 7.