מקום לזיכרון

גאוגרפיקה

כזכור, ב-7291 הקפיאה העירייה את היוזמה להקמת מצבת הקבע על קברו של נורדאו.

הנושא שב ועלה לסדר היום העירוני לאחר פטירתו של ראש העיר מאיר דיזנגוף,

בספטמבר 6391. בינואר 7391 החליטה הנהלת העיר על הקמת ועדה, שתהיה מורכבת

מנציגי העירייה והמוסדות הלאומיים, במטרה לגבש הצעה למצבה על קברו של

רוקח הסביר, שההחלטה לבנות את מצבת הקבר הייתה קשורה לשהותה

115

נורדאו.

בישיבת מועצת העירייה הדגיש רוקח את "חובת העיר לגבי

116

של האלמנה בארץ.

קברו של מכס נורדוי" והזכיר, כי עדיין לא נבנתה מצבה, אף שעברו אחת עשרה שנים

בפועל, איחדה העירייה את הטיפול בהקמת שתי המצבות,

117

מאז נקבר בתל אביב.

ולצורך זה הוקמה ועדה שבראשה עמד ראש העיר. אולם, בעוד שדיזנגוף נקבר ליד

רעייתו בחלקה המשפחתית שרכש בשעתו, אשתו של נורדאו לא הייתה יהודייה, מה

שהוציא מכלל חשבון את האפשרות שתקבר לצד בעלה. הוועדה החליטה לגנוז את

511 החלטת הנהלה, ישיבה 401, 31 בינואר 7391; י' נדיבי לי' רוקח וד' הוז, 91 בינואר

7391, אהת"א 1373-4.

611 י' רוקח להנהלת הסוכנות היהודית, 42 בינואר 7391, אהת"א 1373-4.

711 דבר, 8 במרץ 7391, עמ' 1.

מימין: המבנה הזמני על קבר נורדאו, בחזית: קבר ארלוזורוב, אוסף יוליוס (יותם) רוטשילד,

ארכיון התצלומים של יד יצחק בן-צבי, ירושלים