מקום לזיכרון

מקום לזיכרון

בעוד שההנחיות לעיצוב מצבת הקבר לבני הזוג דיזנגוף לא היו מוגדרות באופן ברור,

התבקשו משתתפי התחרות לעיצוב מצבת נורדאו להקים "אהל" (מאוזוליאום) מעל

הקבר. המונח העברי "אהל" התייחס למבנים דוגמת אלה שנבנו מעל קבריהם של

צדיקים ואדמו"רים. "האהל", נטול העיטורים והסמלים, שתכננו צ'לנוב וטינוביץ על

קברו של נורדאו, עוצב כמבנה מלבני סגור, הבנוי מגושי אבן מסותתים, שהכניסה אליו

מבנה המאוזוליאום של נורדאו היה

125

התאפשרה באמצעות דלת מתכת הפונה מזרחה.

יוצא דופן באדריכלות בית הקברות הישן. המבנה הסגור שעל הקבר יצר תבנית דמויית

מערה, שהזכירה את קברו של ליאו פינסקר, שעצמותיו נטמנו במערת ניקנור בהר

הצופים ב-4391: בשני המקרים הותוותה הכניסה לחלל הקבר באמצעות דלת מלבנית,

521 ב-0691 תיארה רות בונדי את המאוזוליאום כ"מבנה קודר עם חלונות ברזל, כמו של

כלא", "מצבה לבית קברות", דבר, 9 בדצמבר 0691, עמ' 82.

יוסף קלרויין, מימין: התכנית הזוכה בתחרות לתכנון המצבה על קבר צינה ומאיר דיזנגוף.

משמאל: הצעה ל"אהל" נורדאו, הבנין. גליון 2, נובמבר 7391, עמ' 63.