42 / 104
40
מקום לזיכרון
ועם איכרי המושבות, תיאר את בית הקברות הישן בתל אביב כ"מקום מנוחת עפרם
95
של גדולי האומה אחד העם, מכס נורדוי וח"נ ביאליק, הפנתיאון הלאומי שלנו".
ראויה לציון העובדה, שכותב המאמר לא הזכיר את ארלוזורוב בין גדולי האומה,
הקבורים ב"פנתיאון הלאומי" בתל אביב.
במאמר שפרסם ב-6791 סיפר אברהם ברוידס, שכחצי שנה לאחר שנקבר ביאליק
שבה
96
מינתה אגודת הסופרים ועדה להקמת המצבה על קברו של המשורר הלאומי,
היו חברים י"ח רבניצקי, יעקב פיכמן, פישל לחובר, האדריכל יוסף מינור (מתכנן בית
ביאליק) והצייר חיים גליקסברג, ידידו של ביאליק ושכנו בתל אביב. הוועדה התייעצה
עם אלמנת המשורר והזמינה לדיון את סגן ראש העיר, ישראל רוקח. בביקורה של
הוועדה בבית הקברות הציע רוקח שתי חלופות: "להקים על המשטח גוש אבן מהרי
יהודה או לבנות חדר זיכרון שעליו תתנוסס כיפה מזרחית ועל גבי המשקוף עיטורי
מנורה". בתוך חדר הזיכרון הציע לקבוע פמוט ובו נר תמיד. רעיון הכיפה המזרחית
59 דאר היום, 7 בספטמבר 4391, עמ' 01.
69 א' ברוידס, "המצבה של ביאליק", דבר, 61 ביולי 6791, עמ' 31. אין בידי תיעוד נוסף
לדברים אלו.
קבר ארלוזורוב (משמאל: השלט הזמני על קבר ביאליק), אוסף יוליוס (יותם) רוטשילד,
ארכיון התצלומים של יד יצחק בן-צבי, ירושלים