Background Image
Next Page  37 / 104 Previous Page
Information
Show Menu
Next Page 37 / 104 Previous Page
Page Background

35

גאוגרפיקה

לבקשת האלמנה, טיפל ד"ר אברהם קצנלסון, חבר הנהלת הוועד הלאומי וחבר מרכז

מפא"י שהיה מקורב לארלוזורוב, בהקמת המצבה. הנהלת החברה קדישא נעתרה

לבקשתו של ד"ר קצנלסון והסכימה להקצות לקברו של ארלוזורוב את השטח

הסמוך לקבריהם של נורדאו ואחד העם. ולכך הוסיפו ביאליק ודיזנגוף וביקשו מד"ר

קצנלסון, שהמצבה "לא תסתיר את המצבה של אחד העם הנמצאת מאחורי קברו של

לפיכך, הוחלט שהמצבה תהיה "צנועה ופשוטה, אולם יחד עם זה נאה

78

ארלוזורוב".

79

ומתאימה לערכו של הקבר ולערך המקום שבו הוא נמצא (על יד נורדוי ואחד העם)".

לחבר השופטים בתחרות הפומבית נבחרו מאיר דיזנגוף, האדריכל ריכרד קאופמן,

הצייר הרמן שטרוק, ד"ר קרל שוורץ (מנהל מוזיאון תל אביב), האלמנה סימה

ארלוזורוב וד"ר קצנלסון. הערכת עלות הקמת המצבה עמדה על סך 002 לא"י. מנחם

אוסישקין הציע שהעירייה תיקח על עצמה את מלוא מימון המצבה, אך קצנלסון סבר

כי הסכום צריך להתחלק בין הסוכנות היהודית לבין הסתדרות העובדים.

תשע הצעות הוגשו

80

ההכרזה על התחרות הפומבית התפרסמה ב-41 בפברואר 4391.

לתחרות. באפריל 4391 התפרסמו התוצאות. שני פרסים שווים הוענקו: האחד לתכניתם

של האדריכלים יוסף קלרויין ואלכסנדר פרידמן, והשני – לתכניתו של האדריכל

82

התכנית שנבחרה לביצוע הייתה תכניתם של קלרויין ופרידמן.

81

זאב הלר מתל אביב.

S

87 א' קצנלסון להנהלת הסוכנות היהודית, 51 בפברואר 4391, א"צ, 4-8/44

97 שם, שם.

08 דבר, 41 בפברואר 4391, עמ' 1.

18 דאר היום, 9 באפריל 4391, עמ' 1.

28 האדריכל יוסף קלרויין (3981-0791) הגיע לארץ-ישראל מגרמניה הנאצית ב-3391;

תכנון המצבה על קבר ארלוזורוב היה המיזם האדריכלי הציבורי הראשון שלו

בארץ וראשיתה של קריירה מפוארת. בספטמבר 4391 זכה קלרויין בפרס בתחרות

לתכנון מעונות עובדים ח' בתל אביב. בנוסף לתכנון מצבות הקבר של דיזנגוף ושל

טשרניחובסקי (האחרונה בשיתוף עם בנימין צ'לנוב), שיידונו בהמשך, הוא תכנן גם את

מצבת הקבר הצנועה של המהנדס יוסף זיידנר, שנטמן בבית הקברות הישן בתל אביב

ב-2491. באותה שנה זכה גם בתחרות לתכנון קבר האחים בבית הקברות בנחלת יצחק.

ב-1591 זכה קלרויין בתחרות לבניית מצבת הקבר של הרצל בהר הרצל. הוא תכנן את

קריית הממשלה בירושלים ואת בניין הכנסת.

האדריכל ד"ר אלכסנדר פרידמן (5091-7891) עלה לארץ בתום לימודי אדריכלות

באיטליה ב-3391. הוא נודע כמתכננם של בית הכנסת ישורון, היכל שלמה ומלון

המלכים בירושלים (בשיתוף עם אדריכל מאיר רובין).